פטנטים ומדגמים חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967* פרק א': פרשנות 1. בחוק זה – "ארגון הסחר העולמי" – ארגון הסחר העולמי שהוקם בהסכם שנחתם במרקש ביום 15 באפריל 1994;

"בוחן" – מי שנתמנה כדין להיות בוחן פטנטים או בוחן ראשי או הממונה על הבוחנים; "בעל אמצאה" – הממציא עצמו או הבאים מכוחו והם מי שזכאי לאמצאה מכוח הדין או על פי העברה או על פי הסכם; "בעל פטנט" – האדם הרשום בפנקס כמי שניתן לו פטנט או כמי שעברה אליו הבעלות בפטנט; "הלשכה" – לשכת הפטנטים כאמור בפרק י'; "מדינת האיגוד" – מדינה שהיא חברה באיגוד להגנת הקנין התעשייתי, מכוח אמנת פריס בדבר הגנת הקנין התעשייתי, או קבוצה של מדינות האיגוד המקיימת מערכת משותפת עבור הגשת בקשות לפטנט, ולרבות שטחים שהאמנה הוחלה עליהם מכוח הסמכויות שהוענקו לענין זה באמנה;

"מדינה חברה" – מדינת האיגוד או מדינה שהיא חברה בארגון הסחר העולמי;

"ניצול אמצאה" – (1) לענין אמצאה שהיא מוצר, כל פעולה שהיא אחת מאלה – ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות; (2) לענין אמצאה שהיא תהליך – שימוש בתהליך, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך – כל פעולה שהיא אחת מאלה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות; אך למעט אחת מאלה: (1) פעולה שאינה בהיקף עסקי ואין לה אופי עסקי; (2) פעולה נסיונית בקשר לאמצאה שמטרתה לשפר אמצאה או לפתח אמצאה אחרת; (3) פעולה הנעשית לפי הוראות סעיף 54א.

"עורך פטנטים" – מי שרשום בפנקס עורכי הפטנטים והוא בעל רשיון כעורך פטנטים; "פנקס" – פנקס הפטנטים המתנהל לפי הוראות סעיף 166; "רשם" – מי שנתמנה להיות רשם הפטנטים על פי סעיף 157, לרבות, בכפוף לאמור בסעיף 158 – סגן הרשם; "תאריך הבקשה" – תאריך הגשת הבקשה לפטנט לפי המועד שנקבע לכך בסעיף 15, אם לא נקבע בחוק זה או על פיו תאריך אחר. פרק ב': כשירות לפטנט 2. בעל אמצאה כשירת פטנט זכאי לבקש, לפי הוראות חוק זה, שיינתן לו פטנט עליה. 3. אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט.

4. אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה – (1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור; (2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו. 5. התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4. 6. זכותו של בעל אמצאה לקבלת פטנט לא תיפגע על ידי פרסום כאמור בסעיף 4 אם – (1) הוכח שהחומר שנתפרסם הושג מבעל האמצאה או ממי שקדם לו בזכות בעלות ונתפרסם שלא בהסכמתו, ובקשת הפטנט הוגשה זמן סביר לאחר שנודע למבקש דבר הפרסום; (2) (א) הפרסום היה על ידי בעל האמצאה, או ממי שקדם לו בזכות בעלות, באחת הדרכים האלה: (I) הצגה בתערוכה תעשייתית או חקלאית בישראל או בתערוכה מוכרת באחת מהמדינות החברות שעליהן הגיעה לרשם הודעה רשמית לפני פתיחתן; (II) פרסום התיאור של האמצאה בזמן תערוכה כאמור; (III) שימוש באמצאה לצורך התערוכה ובמקום התערוכה; (ב) הפרסום היה בדרך שימוש באמצאה, אף שלא בהסכמת בעליה, בזמן התערוכה, במקום התערוכה או מחוצה לה; ובלבד שהוגשה בקשת הפטנט תוך ששה חדשים לאחר פתיחת התערוכה; (3) הפרסום היה בהרצאת הממציא בפני אגודה מדעית או בפרסום ההרצאה בכתבים רשמיים של האגודה, ובלבד שהגיעה לרשם הודעה על ההרצאה לפני שהורצתה ובקשת הפטנט הוגשה תוך ששה חדשים לאחר הפרסום.

7. על אף האמור בסעיף 2 לא יוענק פטנט על – (1) תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם; (2) זנים חדשים של צמחים או בעלי חיים, זולת אורגניזמים מיקרו-ביולוגיים שלא הופקו מהטבע. 8. פטנט יינתן על אמצאה אחת בלבד. 9. נתבקש פטנט על אמצאה אחת על ידי יותר ממבקש אחד, יינתן הפטנט עליה למי שביקש אותו קודם כדין. 10. (א) הגיש בעל אמצאה בקשת פטנט בישראל על אמצאה שכבר הגיש עליה, הוא או מי שקדם לו בזכות בעלות, בקשה קודמת לפטנט במדינה חברה (להלן – בקשה קודמת), רשאי הוא לדרוש כי לענין הסעיפים 4, 5 ו-9 יראו את תאריך הבקשה הקודמת כתאריך הבקשה שהוגשה בישראל (להלן – דין קדימה), אם נתמלאו כל אלה: (1) הבקשה בישראל הוגשה תוך שנים עשר חודש לאחר הגשת הבקשה הקודמת, ואם הוגשו יותר מבקשה קודמת אחת לאותו ענין – לאחר המועד שבו הוגשה המוקדמת שביניהן; (2) דרישת דין הקדימה הוגשה לא יאוחר מחדשיים לאחר הגשת הבקשה בישראל; (3) הוגשו לרשם, במועד שנקבע בתקנות, העתק הפירוט שהוגש עם הבקשה הקודמת, והשרטוטים שנלוו לו, והפירוט מאושר בידי רשות מוסמכת במדינת האיגוד שאליה הוגשה הבקשה הקודמת; (4) נראה לרשם לכאורה, כי האמצאה המתוארת בבקשה הקודמת והאמצאה שעליה מבוקש פטנט בישראל – שוות בעיקרן. (ב) היתה הדרישה לדין קדימה מבוססת על יותר מבקשה קודמת אחת, ונתבע דין קדימה על סמך כל אחת מאותן הבקשות, יחולו הוראות סעיף קטן (א) לגבי כל חלק וחלק של האמצאה לפי תאריך הבקשה הקודמת המוקדמת ביותר המתייחסת לאותו חלק. (ג) היתה הדרישה לדין קדימה מבוססת על חלק מבקשה קודמת אחת, יחולו הוראות סעיף קטן (א) כאילו נתבע בחוץ לארץ אותו חלק בבקשה קודמת נפרדת. (ד) מותר לדרוש דין קדימה לגבי חלק מבקשה לפטנט, ומשנעשה כן, יחולו הוראות סעיף קטן (א) לגבי אותו חלק בלבד.

פרק ג': ההליכים למתן פטנט סימן א': בקשת פטנט 11. (א) בקשת פטנט תוגש ללשכה בדרך ובצורה שנקבעו ובצירוף האגרה שנקבעה, ותכלול את שם המבקש, מען למסירת מסמכים בישראל ופירוט האמצאה. (ב) היה המבקש אדם שאיננו הממציא, יודיע בבקשה כיצד היה לבעל האמצאה. 12. (א) הפירוט יכלול שם שיש בו כדי לזהות את האמצאה, את תיאורה, עם שרטוטים לפי הצורך, וכן תיאור דרכי הביצוע של האמצאה שעל פיו יוכל בעל המקצוע לבצעה. (ב) לענין סעיף קטן (א), אמצאה שענינה חומר ביולוגי או הליך לייצור חומר ביולוגי או אמצאה הכרוכה בשימוש בחומר ביולוגי, והחומר הביולוגי הופקד במוסד הפקדה, יכול שחלק מתיאור האמצאה או מדרכי ביצועה, ייעשו על ידי הפניה להפקדה שנעשתה, הכל בדרך ובתנאים שיקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. לענין סעיף זה – "חומר ביולוגי" – חומר ביולוגי שאינו זמין לציבור ושלא ניתן לתארו בדרך שעל פיה יוכל בעל מקצוע לבצע את האמצאה, ובלבד שהחומר הביולוגי הוא בעל יכולת שכפול או שעתוק, בין באופן עצמאי ובין בתא פונדקאי מהחי או מהצומח; "מוסד הפקדה" – מוסד שהוכר כרשות הפקדה בינלאומית לפי סעיף 7 לאמנת בודפשט, או מוסד שהרשם הכיר בו לענין סעיף זה, והודעה על כך פורסמה ברשומות; "אמנת בודפשט" – אמנת בודפשט בדבר הכרה בינלאומית בהפקדת חייקטים למטרת הליכי פטנטים, שנחתמה ביום 28 באפריל 1977 כפי שתוקנה ביום 26 בספטמבר 1980; האמנה מופקדת לעיון הציבור בלשכה.

13. (א) הפירוט יסתיים בתביעה או בתביעות המגדירות את האמצאה, ובלבד שכל תביעה כאמור תהא נובעת באופן סביר מהמתואר בפירוט. (ב) ניתן לבטא בתביעה יסוד מיסודותיה של האמצאה כאמצעי או כצעד לעשיית פעולה מסויימת ואין צורך לפרט את המבנה, החומר או הפעולות הדרושות לעשייתה של אותה פעולה; רואים תביעה שבוטאה כאמור כאילו פורטו בה המבנה, החומר או הפעולות הנוגעות בדבר כפי שתוארו בפירוט.

14. הוגשה הבקשה בדרך שנקבעה, יאשר הרשם למבקש בהקדם  האפשרי את דבר הגשתה ואת תאריך הגשתה. 15. תאריך בקשת הפטנט יהא הזמן שבו הוגשה לראשונה ללשכה, אף אם היה פגם בצורתה; אולם אם לא פורטה בה לכאורה כל אמצאה, או לא פורט שם המבקש או לא שולמה האגרה המשתלמת בעד הגשת הבקשה – יהא תאריך הבקשה הזמן שבו נתמלאו הדרישות האמורות. 16. (א) הרשם יפרסם ברשומות, על חשבון המבקש, סמוך ככל האפשר לאחר הגשת הבקשה בלשכה, את שם האמצאה שעליה נתבקש פטנט, את שם המבקש ואת תאריך הבקשה, ואם נתבע דין קדימה – את המדינה החברה בה הוגשה הבקשה הקודמת, את תאריך הגשתה ואת מספרה או סימן זיהוי אחר שניתן לה על ידי הרשות שאליה הוגשה וכן פרטים נוספים שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. (ב) הוגשה הבקשה לדין קדימה לאחר שכבר נתפרסם דבר הבקשה לפי סעיף קטן (א), יפורסם דבר הבקשה שנית על חשבון המבקש בצירוף הפרטים הנוספים. (ג) שר המשפטים יקבע בצו את תחילת תקפו של סעיף זה .

סימן ב': בחינת הבקשה וקיבולה 17. (א) הבוחן יבחן אם הבקשה עונה על כל אלה: (1) האמצאה שבה כשירה לפטנט לפי פרק ב'; (2) קויימו הוראות סימן (א) של פרק זה; (3) המבקש שילם את הוצאות הפרסום לפי סעיף 26. (א1) הבוחן יקבל את הבקשה אם שוכנע כי נתקיימו הוראות סעיף זה; קיבל את הבקשה יודיע על כך למבקש; בהודעה יצויין מועד הקיבול. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), אין חובה לבחון אם האמצאה נטולת כשירות לפי סעיף 4(2). (ג) בקשה שנתקיימו לגביה התנאים המפורטים להלן, רואים אותה כאילו נתקיימו לגביה הוראות סעיף 4, 5, 8, 12 ו-13 – (1) המבקש הגיש בקשה למתן פטנט על אותה אמצאה (בסעיף זה – בקשה מקבילה) וקיבל את הפטנט, במדינה ששמה מופיע ברשימה שפרסם הרשם ברשומות (בסעיף זה – פטנט מקביל), ונתקיים אחד מאלה: (א) עבור בקשת הפטנט בישראל נדרש כדין דין קדימה, מכוח הבקשה המקבילה, לפי סעיף 10; (ב) עבור הבקשה המקבילה נדרש, על פי הדין החל עליה, דין קדימה מכוח בקשת הפטנט בישראל; (ג) עבור בקשת הפטנט בישראל נדרש כדין דין קדימה מכוח בקשה אחרת להגנה שהוגשה במדינה החברה, ומכוחה של הבקשה האחרת נדרש דין קדימה עבור הבקשה המקבילה, על פי הדין החל עליה; (2) המבקש ביקש, בכתב, להחיל על בקשתו לפטנט את הוראות סעיף קטן זה; (3) המבקש המציא ללשכה תרגום התביעות שבפטנט המקביל, לשפה שבה הוגשה הבקשה בישראל; (4) התביעה או התביעות שבבקשה זהות לתביעות שבפטנט המקביל, אך הבקשה יכולה לכלול תביעות במספר קטן ממספר התביעות שבפטנט המקביל; (5) המבקש הגיש תיאור ושרטוטים הזהים לאלה שבפטנט המקביל או תיאור ושרטוטים כאמור בסעיף 12. (ד) הרשם, וכן הממונה על הבוחנים או סגנו, רשאים שלא לקבל את הבקשה, אם קבעו על יסוד החומר העומד לרשותם או שהומצא להם במהלך הליכי הבחינה, כי הבקשה אינה מקיימת אחר הוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ג) או כי קיים טעם מיוחד אחר שלא לקבל את הבקשה. (ה) מתקיימים הליכים לביטול הפטנט המקביל או מתקיימים הליכי התנגדות למתן הפטנט המקביל מחוץ לישראל, יודיע על כך המבקש לרשם, לא יאוחר ממועד מתן הפטנט בישראל. (ו) לענין סעיף זה, "מדינה" – לרבות קבוצה של מדינות המקיימת מערכת משותפת של הענקת פטנטים.

18. הבוחן ישתמש באמצעי בחינה נוסף, אחד לפחות, מבין אלה: (1) רשימת האסמכתאות שעליהן הסתמכו רשויות הפטנטים בכל מדינת-חוץ בבדיקת בקשה לפטנט על אותה אמצאה שהוגשה במדינת-החוץ בידי המבקש או מי שקדם לו בזכות הבעלות על האמצאה; (2) רשימה של פרסומים שפורסמו לפני תאריך הבקשה, הידועים למבקש והנוגעים במישרין לאמצאה; (3) עותקים של פרסומים ואסמכתאות שהמבקש חייב  בהמצאת רשימתם לפי סימן זה, במידה שידרוש זאת ממנו הבוחן; (4) עותקים של פרסומים ואסמכתאות שאוזכרו בפרסומים או באסמכתאות שהמבקש חייב בהמצאתם לפי סימן זה במידה שידרוש זאת ממנו הבוחן; (5) העברת פירוט הבקשה, לשם חיפוש חומר המאפשר ללשכה את הבחינה, למוסד בישראל או מחוצה לה, שעמו התקשרה הלשכה לפי כל חוק בחוזה שערך הרשם והכולל סעיף בדבר שמירה בסוד של כל בקשת פטנט ואי גילוי ידיעה לפי סעיף 165; ולשם כך רשאי הוא לעשות אחד או יותר מאלה – (1) לדרוש מהמבקש להמציא לו כל אחד מהמסמכים המפורטים בפסקאות (1) עד (4); (2) להעביר את פירוט הבקשה לשם חיפוש כאמור בפסקה (5).

18א. עד לקיבול הבקשה, חייב המבקש לעדכן את הלשכה על כל שינוי שחל ברשימת האסמכתאות או הפרסומים כאמור בסעיף 18, אם השינויים האמורים הובאו לידיעתו או לידיעת בא-כוחו.

18ב. הרשם יפרסם ברשומות הודעה על המוסדות שאיתם התקשרה הלשכה לפי סעיף 18(5) ועל סוגי הבקשות שלגביהן בכוונתו להשתמש באמצעים המפורטים בסעיף האמור.

18ג. נמסר בתשובת המבקש לדרישה על פי סעיף 18 פרט מטעה, או שהמבקש לא עדכן ביודעין את הלשכה על כל שינוי משמעותי ברשימת האסמכתאות או הפרסומים שהוא חייב בעדכונן לפי הוראות סעיף 18א, וניתן פטנט על הבקשה, או שהבקשה קובלה – (1) רשאים בית המשפט או הרשם, בהליך המתקיים בפניהם, לעשות אחד או יותר מאלה: (א) לבטל את הפטנט או לא לתת פטנט; (ב) לתת רשיון לניצול הפטנט לכל החפץ בו כאילו בית המשפט או הרשם בא במקומו של בעל הפטנט, בתנאים שייקבעו בהסכמה בין הצדדים, ובהעדר הסכמה בידי הרשם או בית המשפט, לפי הענין; (ג) להורות על קיצור תקופת הפטנט. (2) בית המשפט רשאי להטיל, על מוסר הפרט המטעה או על מי שביודעין לא עדכן את רשימת האסמכתאות או  הפרסומים לפי הענין, קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק  העונשין, תשל"ז-1977.

19. לא נמצאה האמצאה, כולה או מקצתה, כשירה לפטנט, בשל קיומה של בקשה קודמת שעדיין לא פורסמה לפי סעיף 26, רשאים הרשם או בוחן – וחייבים הם אם נתבקשו לעשות כן על ידי המבקש שבקשתו לא נמצאה כשירה כאמור – להורות כי בחינת הבקשה המאוחרת תידחה עד לאחר פרסום הבקשה הקודמת. 20. ראו הרשם או בוחן כי אמצאה אינה כשירה לפטנט או שהבקשה אינה ממלאה אחר ההוראות שבסימן א' לפרק זה, יודיעו למבקש על העילה לאי-כשירות האמצאה או על הליקויים שבבקשה. 21. לא סילק המבקש, תוך זמן שנקבע בתקנות, את העילה לאי-כשירות האמצאה לפטנט או לא תיקן את הליקויים שהודיעו לו עליהם לפי סעיף 20, יסרב הרשם לקיבול הבקשה. 21א. סירב הרשם לקיבול הבקשה לפי סעיף 21, רשאי הוא, על פי בקשת המבקש לדון מחדש בדבר הסירוב, ובלבד שהבקשה תוגש עד לתום 12 חודשים מהיום שבו סירב הרשם לקיבול כאמור.

21ב. עד למתן הפטנט רשאי המבקש לבטל את בקשתו לפטנט; ואולם רשאי הרשם לבטל את הביטול בתנאים שקבע, ובלבד שנוכח כי הבקשה בוטלה שלא כדין.

22. המבקש רשאי בכל עת לפני קיבול הבקשה, בין בעקבות הודעה לפי סעיף 20 ובין מיוזמתו, לתקן את הפירוט שבבקשתו. 23. הוכנסו בפירוט תיקונים בעלי אופי מהותי, רשאי הרשם לקבוע לענין הסעיפים 4, 5 ו-9 – (1) אם ניתן להבחין בין אותם תיקונים לבין הפירוט הקיים – כי תאריך התיקונים הוא התאריך שבו הוגשו ללשכה; (2) אם לא ניתן להבחין בין התיקונים לבין הפירוט הקיים – כי תאריך הבקשה כולה הוא התאריך שבו הוגשו התיקונים ללשכה. 24. (א) כל עוד לא קובלה הבקשה, זכאי המבקש לדרוש שהיא תחולק לבקשות אחדות. (ב) נכללו בבקשה יותר מאמצאה אחת, רשאי הרשם, כל עוד לא קיבל את הבקשה, להורות למבקש לחלק את בקשתו. (ב1) (1) בסעיף קטן זה – "הבקשה הנבחנת" – בקשה לפטנט הנבחנת לפי סעיף קטן זה; "הבקשה האחרת" – בקשה לפטנט שאינה הבקשה הנבחנת ושתאריכה, לענין סעיף 9, קודם לבקשה הנבחנת לגבי חלק מהבקשה הנבחנת; (2) הרשם רשאי להורות על חלוקת הבקשה הנבחנת, על חלוקת הבקשה האחרת או על חלוקה של שתיהן, או על מחיקתן של מקצת התביעות בכל אחת מהבקשות כאמור, הכל לפי בחירת המבקש לגבי בקשתו אם נתקיימו בבקשה הנבחנת כל אלה: (א) האמצאה שהיא נושא הבקשה הנבחנת לא נמצאה כשירה לפטנט, במלואה או בחלקה, בשל קיומה של הבקשה האחרת; (ב) דבר קיבולה של הבקשה האחרת טרם פורסם לפי סעיף 26; (ג) האמצאה נושא הבקשה האחרת לא נמצאה כשירה לפטנט, במלואה או בחלקה, בשל קיומה של הבקשה הנבחנת. (ג) בכפוף להוראות סעיף 23 יהא תאריכה של כל אחת מהבקשות שהופרדו לפי סעיף זה כתאריך הבקשה שחולקה.

25. הוגשה בקשה על ידי יותר ממבקש אחד ושוכנע הרשם כי הטיפול בבקשה מתעכב עקב חילוקי דעות שנפלו בין המבקשים, רשאי הוא לפעול על פי יזמתם של חלק מהם, בתנאים שקבע, ובלבד שיוזמי הפעולה מסרו למבקשים שאינם צד לה הודעה על כל הליך שלפני הרשם ועל כל תיקון שיוכנס בפירוט; אולם לא יזדקק הרשם לדרישה לבטל בקשה אלא בהסכמת כל המבקשים. 26. (א) קובלה בקשה לפי סימן זה, יפרסם הרשם ברשומות, על חשבון המבקש, את דבר הקיבול. (ב) הפרסום יכלול – (1) שם האמצאה וסוגה לפי הסיווג הנהוג בלשכה; (2) שם המבקש; (3) תאריך הבקשה; (4) אם נדרש לגבי הבקשה דין קדימה – המדינה החברה שבה הוגשה הבקשה הקודמת, תאריך הגשתה, מספרה או סימן זיהוי אחר שניתן לה על ידי הרשות שאליה הוגשה; (5) תיאור עיקר האמצאה שבבקשה, לדעת הרשם; (6) המען בישראל למסירת הודעות למבקש, כפי שנמסר לרשם; (7) כל פרט אחר הנוגע לענין ונראה לרשם כי ראוי לכללו בפרסום.

27. תיאור עיקר האמצאה כפי שפורסם לפי סעיף 26(ב)(5), לא ישמש לבית המשפט או לרשם כחומר ראיה בבואם לפרש את הפירוט בכל הליך משפטי. 28. קיבול הבקשה ישמש ראיה מכרעת כי נכללה בה אמצאה אחת בלבד וכי נתמלאו בה ההוראות בדבר צורתם של הבקשה, הפירוט והשרטוטים. 29. לאחר קיבול בקשתו לפי סימן זה, רשאי המבקש לתקן את הפירוט שבבקשתו בדרך הקבועה בסימן ג' לפרק ד' כאילו היה בעל פטנט. סימן ג': התנגדות למתן פטנט 30. תוך שלושה חדשים מיום פרסום הבקשה לפי סעיף 26 רשאי כל אדם, על ידי מסירת הודעה בכתב לרשם, להתנגד למתן הפטנט. 31. ואלה עילות ההתנגדות למתן פטנט: (1) קיימת סיבה שלפיה היה הרשם מוסמך לסרב לקיבול בקשת הפטנט; (2) האמצאה אינה כשירת פטנט לפי סעיף 4(2); (3) המתנגד, ולא המבקש, הוא בעל האמצאה. 32. (א) הרשם רשאי לקבל את ההתנגדות, כולה או מקצתה, לדחותה או להשתמש לגבי הבקשה בסמכויותיו לפי סעיפים 18, 23 ו-24. (ב) דרש הרשם לחלק את הבקשה, לא יפרסם, לפי סעיף 26, את הבקשות שהופרדו. 33. (א) הוגשה התנגדות שעילתה כאמור בסעיף 31(3), רשאי המתנגד לבקש כי הפטנט יוענק לו, והרשם רשאי – בנוסף לכל סעד אחר – ליתן את הפטנט למי שהוכיח כי הוא בעל האמצאה. (ב) בהליכים לפי סעיף זה רשאי הרשם לצרף כל אדם שיש לו, לדעת הרשם, ענין בדבר. 34. הוגשה התנגדות כדין לפי סעיף 30 ובוטלה לאחר מכן, רשאי הרשם שלא לתת את הפטנט המבוקש, אם אגב ההתנגדות נתגלה לו חומר שלפיו לא היה מקום לקבל את הבקשה מלכתחילה. סימן ד': מתן הפטנט 35. לא הוגשה התנגדות עד תום המועד הקבוע להגשתה, או הוגשה התנגדות והיא בוטלה או נדחתה סופית על ידי הרשם או בית המשפט, יינתן הפטנט למי שהוא אותה שעה בעל האמצאה, זולת אם השתמש הרשם בסמכותו לפי סעיף 34, או אם הוגש לפי סעיף 174 ערעור על החלטת הרשם לדחות את ההתנגדות, ונמסרה לרשם הודעה בכתב על הגשת הערעור לא יאוחר מתום עשרה ימים מהמועד האחרון שנקבע להגשת ערעור כאמור.

36. מתן הפטנט יירשם בפנקס ולבעליו תינתן תעודה על כך. 37. בחינת הבקשה ומתן הפטנט אינם משמשים ערובה שהפטנט הוא בר-תוקף, והמדינה או עובדיה לא ישאו בשל מתן הפטנט בשום אחריות. 38. (בוטל).

39. ממציא שעל אמצאתו נתבקש פטנט, או שאיריו, רשאים לדרוש כי יצויין שמו של הממציא בפירוט, בפנקס ובתעודת הפטנט, והרשם ייעתר לדרישה בכפוף לאמור בסעיפים 40-41, ובלבד שהדרישה הוגשה בזמן ובדרך שנקבעו. 40. דרשו ממציא או שאיריו את ציון שם הממציא – שעה שאין הבעלות באמצאה או בפטנט בידם – יתן הרשם הודעה על כך לבעל האמצאה או לבעל הפטנט, ואם היו אותה שעה תלויים ועומדים הליכי התנגדות לפי סעיף 30 – לכל אדם אחר שהוא צד לאותם ההליכים; הרשם יחליט לאחר ששמע את טענותיהם של הנוגעים בדבר, אם ביקשו זאת תוך המועד שנקבע. 41. הרשם לא יזדקק לדרישת ציון שם הממציא, אם הוא סבור שמן הדין לדון בה כבבקשה שעילתה כאמור בסעיף 31(3) או בסעיף 73. 42. התנאה שלפיה מוותר הממציא על הזכות לדרוש ציון שמו אין לה תוקף. 43. מי ששמו צויין כממציא, לא יהא זכאי בשל כך בלבד לזכות כל שהיא באמצאה ובפטנט. סימן ה': פטנט מוסף 44. (א) בעל פטנט שהוא בעל אמצאה שהיא שכלול או שינוי לאמצאה שעליה ניתן הפטנט (להלן – הפטנט העיקרי), רשאי לבקש כי הפטנט על האמצאה השניה יינתן לו כפטנט מוסף. (ב) פטנט מוסף יוענק על אמצאה שהיא כשירה לפטנט מוסף לפי סעיף קטן (א), אף אם אין בה התקדמות המצאתית לעומת האמצאה שבפטנט העיקרי או בכל פטנט מוסף לו. (ג) הגיש מבקש אחד כמה בקשות, רשאי הוא לבקש שפטנט על אחת מהן יינתן כפטנט עיקרי והיתר יהיו מוספים לו, וסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו בשינויים המחוייבים. 45. לא יינתן פטנט מוסף אם הבקשה עליו הוגשה לפני תאריך בקשת הפטנט העיקרי. 46. מתן פטנט מוסף תשמש ראיה מכרעת כי נושאו של אותו פטנט הוא שכלול או שינוי של הפטנט העיקרי וכי הוא ראוי להיות פטנט מוסף. 47. פטנט מוסף יהא בר-תוקף כל עוד הפטנט העיקרי בתקפו, ולא יהיו חייבים בתשלום אגרה עליו לפי סעיף 56. 48. (א) בוטל הפטנט העקרי על פי הוראות סימן ד' לפרק ד' או סימן ב' לפרק ז' ולא בוטל הפטנט המוסף עמו, יהיה הפטנט המוסף לפטנט בלתי תלוי, אם ביקש זאת בעל הפטנט המוסף, והוא יעמוד בתקפו עד תום התקופה שבה היה הפטנט העיקרי בתקפו אילולא בוטל, ובלבד שישולמו עליו האגרות הקבועות לפי סעיף 56 במועדים שנועדו לתשלום האגרות על הפטנט העיקרי ובשיעורים הקבועים לכך. (ב) בוטל פטנט עיקרי והיו לו יותר מפטנט מוסף אחד, יחול סעיף קטן (א) על כולם, ואולם – (1) חובת תשלום האגרות הקבועות לפי סעיף 56 תחול רק על הפטנט המוסף שתאריך בקשתו הוא המוקדם ביותר, וכל יתר הפטנטים ייראו כמוספים לו; (2) אם הפטנטים המוספים אינם מהווים זה לעומת זה שכלול או שינוי, יחול סעיף קטן (א) על כל אחד מהם לחוד. פרק ג'1: בקשות בינלאומיות

48א. בפרק זה – "האמנה" – האמנה בדבר שיתוף פעולה בעניני פטנטים שנחתמה בוושינגטון ביום 19 ביוני 1970 כפי שתוקנה ביום 28 בספטמבר 1979 וביום 3 בפברואר 1984, לרבות התקנות לאמנה כפי שהיו בתוקף ביום 1 בינואר 1994; האמנה מופקדת לעיון הציבור בלשכה; "בקשה בינלאומית" – בקשת פטנט המוגשת לפי האמנה, אפילו אינה מייעדת את ישראל לפי סעיף 4(1)(ii) לאמנה; "המשרד הבינלאומי" – כמשמעותו בסעיף 2 לאמנה; "משרד מקבל" – משרד לאומי או ארגון בינלאומי שאליו הוגשה בקשה בינלאומית, בהתאם לסעיף 2 לאמנה; "בקשה בינלאומית המייעדת את ישראל" – בקשה בינלאומית שהוגשה בישראל או במדינה אחרת, ושהמבקש ייעד בה את ישראל לפי סעיף 4(1)(ii) לאמנה.

48ב. (א) הלשכה תשמש משרד מקבל לגבי בקשות בינלאומיות שמגישים אזרחי ישראל ותושביה, תטפל בבקשות האמורות וכן תגבה את האגרות שנקבעו באמנה, הכל לפי הוראות האמנה. (ב) הרשם יפרסם ברשומות את פירוט האגרות שנקבעו באמנה ואת סכומן, כפי שהן בתוקף מעת לעת; כל סכום לפי סעיף קטן (א) ייגבה עבור המוסדות והרשויות שנקבעו באמנה ויועבר אליהם, לפי הוראות האמנה ולפי כל דין. (ג) בקשה בינלאומית המוגשת ללשכה או למשרד מקבל במדינה אחרת, תיחשב, לענין סעיפים 98 ו-103, כבקשה המוגשת מחוץ לישראל. (ד) בסעיף זה, "המוסדות והרשויות" – לרבות הלשכה.

48ג. הוראות חוק זה, יחולו לגבי בקשה בינלאומית המייעדת את ישראל, בשינויים המפורטים בפרק זה, ובשינויים המפורטים להלן: (1) הוראות סעיפים 11, 14, 15, 17(א) ו-20 לא יחולו; (2) הוראות סעיף 16 יחולו על בקשה בינלאומית שלגביה מילא המבקש את התנאים הקבועים בסעיף 48ד; (3) תאריך בקשה בינלאומית ייקבע לפי הוראות האמנה; (4) הוראות סעיף 165(א) לא יחולו על ידיעות שפורסמו לפי האמנה בנוגע לבקשות בינלאומיות; (5) על אף הוראות סעיף 168(א), מסמכים שפורסמו לפי האמנה בנוגע לבקשות בינלאומיות, יהיו פתוחים לעיון הקהל.

48ד. (א) מבקש שהגיש בקשה בינלאומית המייעדת את ישראל ישלם את האגרה הלאומית שנקבעה לפי סעיף 194 ומאוזכרת בסעיף 22 או בסעיף 39 לאמנה (להלן – האגרה הלאומית); (ב) יראו מבקש שהגיש בקשה בינלאומית המייעדת את ישראל, כמי שחזר בו מבקשתו, אם לא שילם במועדים שנקבעו באמנה או בתקנות, את האגרות שנקבעו באמנה או את האגרה הלאומית, או לא עשה במועד שנקבע את אחת הפעולות המפורטות להלן: (1) מסר עותק של הבקשה הבינלאומית ללשכה, אלא אם כן הוגש עותק ללשכה בהתאם להוראות האמנה; (2) מסר תרגום מאומת של הבקשה הבינלאומית לשפה האנגלית, אם הבקשה הבינלאומית לא הוגשה או לא פורסמה בשפה האנגלית. (ג) הרשם רשאי, לפי הוראות סעיף 48 לאמנה בלבד, להאריך את המועדים שנקבעו לפי סעיף זה; ואולם, לענין סעיף קטן (ב)(2), רשאי הרשם להאריך את המועד לתקופה של עד שלושה חודשים, ולפי הוראות סעיף 48 לאמנה בלבד, רשאי הוא להאריך את המועד לתקופה ארוכה יותר.

48ה. מבקש שקיים את הוראות סעיף 48ד יגיש ללשכה את המסמכים, יערוך תיקונים במסמכים וישלם את האגרות, הכל כפי שיקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

48ו. (א) בחינת בקשה בינלאומית תתחיל רק בתום המועד שנקבע לפי סעיף 48ד לתשלום האגרה הלאומית, אולם רשאי הרשם להורות כי בחינת הבקשה תתחיל קודם לכן אם ביקש זאת המבקש בכתב ובתנאי שקיים את הוראות פרק זה. (ב) בקשה לא תקובל ולא תסורב לפני תום המועד שנקבע לפי סעיפים 28 או 41 של האמנה, אלא בהסכמה בכתב של המבקש. (ג) הבוחן יבחן אם לגבי בקשה בינלאומית מתקיימים כל אלה – (1) האמצאה שבבקשה כשירה לפטנט לפי פרק ב'; (2) קויימו הוראות סעיפים 12, 13 ו-48ד; (3) המבקש שילם את הוצאות הפרסום לפי סעיף 26. (ד) ראה הבוחן כי נתקיימו הוראות סעיף זה, יקבל את הבקשה ויודיע על כך למבקש; בהודעה יצויין מועד הקיבול.

48ז. (א) ראה הבוחן כי המצאה אשר בבקשה הבינלאומית אינה כשירה לפטנט, או שלא קויימו הוראות סעיפים 12, 13 ו-48ד, יודיע למבקש על העילה לאי-כשירות האמצאה או על הליקויים שבבקשה, לפי הענין. (ב) הודעה לפי סעיף קטן (א) דינה, לענין סעיף 21, כדין הודעה לפי סעיף 20.

48ח. (א) סירב משרד מקבל לתת תאריך הגשה בינלאומית לבקשה בינלאומית המייעדת את ישראל, או קבע משרד מקבל או המשרד הבינלאומי שהוא רואה את המבקש כאילו חזר בו מבקשתו, או כאילו הסיר מבקשתו כמדינה מיועדת את ישראל, והמבקש ביקש מהרשם, בכתב, לבטל את הסירוב או את הקביעה, יקיים הרשם דיון בענין. (ב) שוכנע הרשם שהסירוב או הקביעה כאמור בסעיף קטן (א), נבעו מטעות או ממחדל של המשרד המקבל או של המשרד הבינלאומי רשאי הוא לפי הענין — (1) לראות את הבקשה הבינלאומית כאילו לא נעשו לגביה הטעות או המחדל ולתת תאריך הגשה בינלאומית לבקשה; (2) לראות את המבקש כאילו לא חזר בו מבקשתו או כאילו לא הסיר מבקשתו את ישראל כמדינה מיועדת.

פרק ד': פטנט, שינויו וביטולו סימן א': זכויות הנובעות מפטנט 49. (א) בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן עליה הפטנט, בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר באותן התביעות, עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט (להלן – הפרה). (ב) אין במתן הפטנט משום מתן רשות לנצל אמצאה ניצול שלא כדין או בדרך שיש בה משום הפרת זכויות קיימות על פי כל דין.

50. (א) היתה האמצאה תהליך, יחול הפטנט גם על המוצר הישיר של התהליך. (ב) לענין אמצאה שהיא תהליך לייצור מוצר – בתביעה על הפרה, על הנתבע להוכיח כי התהליך שבו עשה שימוש לייצור מוצר זהה, שונה מהתהליך המוגן בפטנט; לענין סעיף קטן זה, יראו מוצר זהה שנוצר בלא הסכמת בעל הפטנט, כל עוד לא הוכח אחרת, כמוצר שנוצר על ידי התהליך המוגן בפטנט, אם התקיימו שניים אלה: (1) בעל הפטנט אינו יכול לברר, במאמצים סבירים, באיזה תהליך השתמשו בפועל לייצור המוצר הזהה; (2) קיימת סבירות גבוהה שהמוצר הזהה נוצר בתהליך המוגן בפטנט.

51. פטנט יהא בר-תוקף כלפי המדינה בכפוף להוראות פרק ו'; אולם יחולו הוראות החוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי"ח-1958. 52. תקופת הפטנט היא עשרים שנה מתאריך הבקשה. 53. מי שבתאריך הקובע היה מנצל בתום לב בישראל את האמצאה שעליה מבוקש הפטנט, או שבאותו תאריך עשה בתום לב הכנות ממשיות לניצולה, זכאי לנצל אותה אמצאה בעצמו ובמהלך עיסוקו ללא תמורה; לענין זה, "התאריך הקובע" – התאריך שבו הוגשה הבקשה לפטנט בישראל, ואם נדרש לאותה בקשה דין קדימה לפי סעיף 10 – התאריך שבו הוגשה הבקשה הקודמת שעליה נסמכת תביעת דין הקדימה.

54. הזכות על פי סעיף 53 אינה ניתנת להעברה, לתסיבה או להורשה אלא יחד עם העסק שבו השתמשו באותה אמצאה. 54א. פעולה נסיונית במסגרת טיפול להשגת רישוי לצורך שיווק המוצר לאחר תום תוקפו של הפטנט, אינה בגדר "ניצול אמצאה" אם התקיימו שניים אלה: (1) הטיפול לקבלת הרישוי נעשה לשם קבלת רישוי בישראל, או במדינה שבה מותרת פעולה נסיונית באמצאה מוגנת פטנט לשם השגת רישוי, לפני תום תוקפו של הפטנט; (2) כל מוצר שיוצר במסגרת הוראת סעיף זה לא ישמש לכל מטרה זולת לצורכי השגת רישוי כאמור, הן בתקופת הפטנט והן אחריה; לענין סעיף זה, "רישוי" – אישור, היתר או מסמך אחר הנדרש כדין לצורך שיווק מוצר.

55. (א) המדינה רשאית לנצל אמצאה שניתן עליה פטנט לאדם אחר, ככל אשר יידרש לצרכיה וללא תשלום תמלוגים או פיצויים אחרים לבעל הפטנט או לבעל זכויות אחרות שבו, אם – (1) היא גם אמצאת שירות כאמור בסעיף 132 שהמציא עובד החייב בהודעה לפי סעיף 137 לפני תאריך הגשת הבקשה לפטנט, ואם נדרש לגבי אותה בקשה דין קדימה לפי סעיף 10 – לפני תאריך בקשת החוץ; (2) על אמצאת השירות כאמור בפסקה (1) לא נתבעה הגנה בישראל או במקום אחר, מצד מי שהמציאה או מצד המדינה או מצד מי שהועברו לו מהם זכויות באמצאה; (3) אמצאת השירות נרשמה לפני התאריך האמור בפסקה (1) בפנקסים שנקבעו לכך בתקנות ובדרך שנקבעה. (ב) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על אמצאה שהומצאה על ידי אדם שאינו חייב בהודעה לפי סעיף 137 אם הזכויות בה הועברו למדינה ונתמלאו לגביה יתר התנאים האמורים בסעיף הקטן האמור. (ג) אמצאה שהמדינה רשאית לנצלה לפי סעיף קטן (א) רשאית הממשלה להתיר את ניצולה לצרכי המדינה בלבד גם לאדם הפועל על פי חוזה עם המדינה. (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכויות עובד המדינה לפי פרק ח', מזכויות הבאות מכוח הסכם, או מזכויות שהוענקו למי שהעביר את האמצאה למדינה. סימן ב': תשלום אגרות – תנאי לתוקף 56. פטנט יהא בר-תוקף לכל התקופה הקבועה בסעיף 52 אם שילם הבעל את האגרה שנקבעה (להלן – אגרת חידוש) במועדים שנקבעו כאמור; לא שולמה האגרה, יפקע תוקף הפטנט במועד שנקבע לתשלום האגרה.

57. לא שולמה אגרת החידוש במועד שנקבע לתשלומה, מותר לשלמה תוך ששה חדשים מאותו מועד, בתוספת אגרה בסכום שנקבע, ומשנעשה כן, רואים את האגרה כאילו שולמה במועד שנקבע לתשלומה לפי סעיף 56 ואת הפטנט כאילו לא פקע תקפו. 58. חלפה התקופה האמורה בסעיף 57 ולא שולמה האגרה כאמור באותו סעיף, יפרסם הרשם ברשומות את פקיעת תקפו של הפטנט. 59. בעל פטנט שפקע תקפו בשל אי-תשלום אגרת חידוש, רשאי לבקש מהרשם, בדרך ובצורה שנקבעו, את החזר תקפו של הפטנט, ובלבד שעם הגשת הבקשה ישלם את האגרה המיוחדת שנקבעה לענין זה (להלן – בקשת החזר תוקף). 60. שוכנע הרשם כי אגרת החידוש לא שולמה בשל סיבות סבירות, כי בעל הפטנט לא רצה בפקיעת תוקפו של הפטנט, וכי הבקשה להחזר תקפו של הפטנט הוגשה סמוך ככל האפשר לאחר שדבר אי-התשלום נודע לבעל הפטנט או למי שאחראי מטעמו לתשלום האגרה, יורה על פרסום הבקשה ברשומות לאחר ששילם בעל הפטנט את אגרת החידוש שלא שולמה.

61. כל אדם רשאי להתנגד לבקשת החזר תוקף, תוך שלושה חדשים מיום הפרסום, בשל העילה כי לרשם לא היה יסוד להורות על פרסום הבקשה ברשומות. 62. לא הוגשה התנגדות או הוגשה התנגדות ונדחתה, יתן הרשם צו להחזר תוקף, והוא רשאי להתנות את ההחזר בתנאים שקבע. 63. מי שהחל לנצל בישראל אמצאה שהפטנט עליה פקע לאחר שדבר פקיעת הפטנט פורסם לפי סעיף 58, או מי שלאחר אותו תאריך עשה הכנות ממשיות לניצולה, זכאי להוסיף ולנצל את האמצאה לצרכי עסקו בלבד, גם לאחר שהוחזר הפטנט לתקפו. 64. זכות ניצול אמצאה לפי סעיף 63 אינה ניתנת להעברה, לתסיבה או להורשה אלא יחד עם העסק שבו השתמשו באמצאה. סימן ב'1: הארכת תקופת הגנה

64א. בסימן זה –

"תכשיר רפואי" – כל צורה של סמי מרפא שעברו תהליך עיבוד, לרבות תכשיר לשימוש ברפואה וטרינרית ותכשיר בעל ערך תזונתי המיועד להזרקה תוך ורידית; "חומר" – המרכיב הפעיל בתכשיר רפואי או מלחים, אסטרים, הידרטים או צורות גבישיות של אותו המרכיב; "הפטנט הבסיסי" – הפטנט המגן על חומר כלשהו, על תהליך לייצור חומר, על שימוש בחומר או על תכשיר רפואי המכיל חומר, או על תהליך לייצור תכשיר רפואי המכיל חומר, או על ציוד רפואי החייב ברישוי בישראל (להלן – ציוד רפואי); "מדינה מוכרת" – מדינה המנויה בתוספת הראשונה;

"פטנט ייחוס" – פטנט כלשהו במדינה מוכרת המגן על החומר, על התהליך לייצור החומר או על השימוש בחומר, או על התכשיר הרפואי המכיל את החומר, או על התהליך לייצור התכשיר הרפואי המכיל את החומר, או על הציוד הרפואי, אשר נתבע בפטנט בסיסי במדינת ישראל, בין אם הפטנט האמור מקביל לפטנט הבסיסי ובין אם לאו;

"רישוי" – כהגדרתו בסעיף 54א.

64ב. שוכנע הרשם, כי התקיימו התנאים המפורטים בסימן זה, יאריך בצו את תקופת תוקפו של פטנט בסיסי בהתאם להוראות סימן זה (להלן – צו הארכה); ובלבד – (1) שהבקשה לצו הארכה הוגשה בתום לב; (2) שהיקף ההגנה על פי צו ההארכה לא יחרוג מעבר להגנה שניתנה על ידי הפטנט הבסיסי.

64ג. (א) בעל פטנט בסיסי ובעל רשיון ייחודי רשאים לבקש צו הארכה. (ב) לענין פטנט בסיסי שבבעלות משותפת רשאי כל שותף לבקש צו הארכה. (ג) לא הצטרפו בעל הפטנט, חלק מן השותפים או בעל רשיון ייחודי, לבקשה למתן צו הארכה, יצורפו על ידי המבקש כמשיבים. (ד) מי שצורף כמשיב לפי סעיף זה ולא נטל חלק בהליכים לא יהיה חייב בתשלום הוצאות. (ה) הרשם יפרסם ברשומות, סמוך ככל האפשר לאחר הגשת בקשה למתן צו הארכה, הודעה על הגשת הבקשה; ההודעה תכלול את שם המבקש, תאריך הבקשה ומספר הפטנט הבסיסי שלגביו התבקש צו הארכה.

64ד. לא יתן הרשם צו הארכה אלא אם כן התקיימו תנאים אלה:

(1) החומר, התהליך לייצורו או השימוש בו, התכשיר הרפואי המכיל את החומר או התהליך לייצורו או הציוד הרפואי, נתבע בפטנט הבסיסי והפטנט הבסיסי עומד בתוקפו; (2) לענין תכשיר רפואי – תכשיר רפואי המכיל את החומר רשום בפנקס התכשירים הרפואיים לפי סעיף 47א לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 (להלן – פקודת הרוקחים; (3) הרישום כאמור בפסקה (2) הוא הרישום הראשון המאפשר שימוש בחומר בישראל למטרות רפואיות; (4) לא ניתן צו הארכה קודם על הפטנט הבסיסי או לגבי החומר; (5) ניתן היתר שיווק בארצות הברית של אמריקה לתכשיר רפואי כאמור בפסקה (2) המוגן בפטנט ייחוס או לציוד רפואי המוגן בפטנט ייחוס – אם הוארכה בארצות הברית של אמריקה תקופת תוקפו של פטנט הייחוס ביחס לתכשיר הרפואי או לציוד הרפואי האמור; (6) ניתן היתר שיווק במדינה אחת או יותר מהמדינות המנויות בחלק ב' של התוספת הראשונה לתכשיר רפואי כאמור בפסקה (2) המוגן בפטנט ייחוס או לציוד רפואי המוגן בפטנט ייחוס – אם הוארכה באחת מהמדינות האמורות שבהן ניתן היתר השיווק תקופת תוקפו של פטנט הייחוס ביחס לתכשיר הרפואי או לציוד הרפואי האמור.

64ה. הוגשה בקשה לצו הארכה בדרך שנקבעה בתקנות בידי מי שזכאי להגישה, וראה הרשם כי נתקיימו לכאורה התנאים הקבועים בסימן זה, יפרסם הודעה ברשומות על כוונתו ליתן צו הארכה ועל התקופה שבה יעמוד הצו בתוקפו.

64ו. כל אדם רשאי להתנגד בפני הרשם למתן צו הארכה או לענין תקופת תוקפו של צו הארכה; ההתנגדות תהא במסירת הודעה לרשם, תוך שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה לפי הוראות סעיף 64ה.

64ז. כל סיבה שלפיה מוסמך הרשם שלא לתת צו הארכה או לשנות את תקופת תוקפו של צו הארכה כפי שהתבקש בבקשה למתן הצו, היא עילת התנגדות למתן הצו או לתקופת תוקפו, לפי הענין.

64ח. (א) הרשם יתן צו הארכה אם לא הוגשה התנגדות עד תום המועד הקבוע להגשתה, ואם הוגשה התנגדות – בהתאם להוראות אלה: (1) הוגשה התנגדות לענין מתן צו הארכה – ייתן הרשם צו הארכה אם ההתנגדות בוטלה או נדחתה סופית על ידי הרשם או על ידי בית המשפט; (2) הוגשה התנגדות לענין תקופת תוקפו של צו הארכה – ייתן הרשם צו הארכה לאחר קבלת החלטה סופית בהתנגדות על ידי הרשם או על ידי בית המשפט. (ב) צו ההארכה ייכנס לתוקפו ביום הפרסום כאמור בסעיף 64ה. (ג) צו ההארכה יירשם בפנקס. (ד) נתן הרשם צו הארכה, יהיה בעל הפטנט הבסיסי זכאי למנוע, במשך תקופת תוקפו של צו ההארכה, מכל אדם לשווק או לייצר לצורכי שיווק, ללא רשותו, את הציוד הרפואי או תכשיר רפואי המכיל את החומר, ככל שהחומר, התהליך לייצורו, השימוש בו, התכשיר הרפואי או התהליך לייצורו נתבע בתביעות הפטנט הבסיסי. (ה) הופר צו הארכה בניגוד להוראות סעיף קטן (ד) (להלן – הפרת צו הארכה), יהיה בעל הפטנט הבסיסי או בעל רשיון ייחודי זכאי לכל הסעדים הקבועים בסעיף 183, והוראות פרק י"א יחולו על הפרת צו הארכה, בשינויים המחויבים, לפי הענין. (ו) פרט לזכויות המפורטות בסעיף זה, לא יקנה צו ההארכה כל זכות שהיא.

64ט. (א) צו הארכה יעמוד בתוקפו, בכפוף להוראות סעיף 64י, למשך תקופה השווה לתקופת ההארכה הקצרה מבין תקופות ההארכה שניתנו לפטנט ייחוס במדינות המוכרות. (ב) התבקש רישוי רק בישראל, יעמוד צו ההארכה בתוקפו, למשך תקופה השווה לתקופה שמיום הגשת הבקשה לרישוי ועד הרישוי; ובלבד שהגשת הבקשה והטיפול בה מטעם המבקש נעשו בתום לב ובדחיפות ראויה.

64י. על אף הוראות סעיף 64ט – (1) תקופת תוקפו של צו הארכה לא תעלה על 5 שנים מעבר לתקופה הנקובה בסעיף 52; (2) התקופה הכוללת של תקופת הפטנט ותקופת ההארכה במצורף, על החומר, על התהליך לייצורו, על השימוש בו או על תכשיר רפואי המכיל אותו, על התהליך לייצורו או על הציוד הרפואי, על פי הפטנט הבסיסי ועל פי צו ההארכה ביחד תסתיים לא יאוחר מ-14 שנים מהמועד המוקדם ביותר שבו התקבל רישוי באחת מהמדינות המוכרות לגבי התכשיר הרפואי המכיל את החומר או הציוד הרפואי, לפי הענין; (3) צו ההארכה יפוג לא יאוחר מן המועד הראשון שבו פגה, באחת מהמדינות המוכרות תקופת ההארכה של פטנט ייחוס.

64יא. הרשם רשאי, לפי בקשת כל אדם שאינו בעל הפטנט הבסיסי או בעל רשיון ייחודי, לבטל צו הארכה או לשנות את תקופת תוקפו, אם מצא כי קיימת עילה שעל פיה ניתן להתנגד למתן צו הארכה או להתנגד לענין תקופת תוקפו; דיני ההתיישנות לא יחולו על בקשת ביטול לפי סעיף זה.

64יא1. (א) הוגשה בקשה לביטול צו הארכה או לשינוי תקופת תוקפו בזמן שתלוי ועומד בבית המשפט הליך בשל הפרת צו הארכה, לא ידון בה הרשם אלא ברשות בית המשפט; ניתנה הרשות, יחליט הרשם בבקשה לאחר שנתן לכל בעלי הדין באותו הליך הזדמנות להשמיע לפניו את טענותיהם. (ב) נפתחו הליכים בבית משפט בשל הפרת צו הארכה, לאחר שהוגשה לרשם בקשה לביטול צו הארכה או לשינוי תקופת תוקפו, יוסיף הרשם לדון בבקשה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת לענין זה.

64יב. צו הארכה יפקע בכל אחד מאלה: (1) ביום סיום התקופה כאמור בסעיף 64ט, בכפוף להוראות סעיף 64י; (2) אם בעל הפטנט הבסיסי לא שילם אגרה לפי סעיף 64יג – ביום תום המועד לתשלום האגרה כאמור; (3) אם בוטל רישומו של התכשיר הרפואי הכולל את החומר – ביום ביטול הרישום; (4) אם בוטל הפטנט הבסיסי, או תוקן כך שהחומר, תהליך הייצור, השימוש בחומר, התכשיר הרפואי המכיל את החומר או התהליך לייצורו, כולם ביחד, או שהציוד הרפואי, אינם מוגנים עוד על פי הפטנט – מיום שנכנס לתוקף הביטול או התיקון.

64יג. (א) בעל פטנט בסיסי ישלם אגרות לענין צו ההארכה (להלן – אגרות צו הארכה), במועדים ובשיעורים שייקבעו בתקנות; לא שולמה האגרה, יפקע הצו במועד שנקבע לתשלום האגרה. (ב) על אגרות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיפים 57 עד 64, כשהמונח "צו הארכה" יבוא במקום "הפטנט" והמונח "אגרות צו הארכה" יבוא במקום "אגרת חידוש".

64יד. (בוטל).

64טו. (א) בקשה למתן צו הארכה תוגש בדרך שנקבעה, לאחר תשלום אגרה, לא יאוחר מ-90 ימים מיום רישום התכשיר הרפואי לפי פקודת הרוקחים.

(ב) הרשם ייתן החלטה בענין מתן צו הארכה ותקופת תוקפו לא יאוחר מתום תקופת הפטנט הבסיסי, והוא רשאי לשם כך לקצר כל מועד הקבוע בסימן זה או לפיו.

64טז. הרשם יפרסם ברשומות הודעה בדבר –

(1) הגשת בקשה למתן צו הארכה, כאמור בסעיף 64ג(ה); (1א) כוונה ליתן צו הארכה והתקופה שבה יעמוד הצו בתוקף, כאמור בסעיף 64ה; (2) מתן צו הארכה ותקופת תוקפו; (2א) ביטול צו הארכה או שינוי תקופת תוקפו; (3) פקיעת צו הארכה; (4) הארכת מועד להגשת בקשה למתן צו הארכה.

64יז. שר המשפטים, באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת הראשונה, ובלבד שלא יוסיף מדינה שאינה מאפשרת את הארכת תקופת ההגנה של פטנט.

סימן ג': תיקון הפטנט 65. בעל פטנט רשאי לבקש תיקון פירוט הפטנט לשם הבהרה או סילוק שגיאה שנפלה בו או לשם צמצום תביעותיו. 66. הרשם ירשה תיקון, אם שוכנע שאין בו כדי להרחיב את היקף התביעות שבפירוט או כדי להוסיף לפירוט דברים שלא נזכרו בו בעיקרם מלכתחילה; דבר מתן הרשות לתקן יפורסם ברשומות. 67. כל אדם רשאי להתנגד בפני הרשם למתן רשות לתקן פירוט; ההתנגדות תהא במסירת הודעה לרשם תוך שלושה חדשים מיום פרסום מתן הרשות לתקן. 68. אלה עילות ההתנגדות למתן רשות לתקן: (1) קיימת סיבה שלפיה היה הרשם מוסמך שלא להתיר את התיקון; (2) התיקון אינו משיג את המטרה שלמענה נתבקש. 69. (א) בעל פטנט רשאי לבקש תיקון של טעות סופר שנפלה בפירוט הפטנט, והרשם ירשה את התיקון אם שוכנע שהוא מתקן טעות סופר בלבד. (ב) הרשם רשאי מיזמתו ובהסכמת בעל הפטנט לתקן טעות סופר שמצא בפירוט. 70. (א) הוגשה בקשה לתיקון של פטנט בזמן שתלוי ועומד בבית המשפט הליך בשל הפרת אותו פטנט או ביטולו, לא ידון בה הרשם אלא ברשות בית המשפט. (ב) ניתנה הרשות, יחליט הרשם בבקשה לאחר שנתן לכל בעלי הדין באותו הליך הזדמנות להשמיע טענותיהם בפניו. (ג) נפתחו הליכים בבית משפט בשל הפרת פטנט, לאחר שהוגשה לרשם בקשה לתיקון הפירוט, יוסיף הרשם לדון בבקשה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת לענין זה. 71. לא הוגשה התנגדות לתיקון, או הוגשה ונדחתה בהחלטת הרשם או בפסק דין סופי, או ניתנה רשות לתקן את הפירוט על ידי בית המשפט על פי סעיף 190, ירשום הרשם את התיקון בפנקס, ומיום הרישום דין הפירוט המתוקן כאילו נתקבל כך מלכתחילה. 72. רישום התיקון הוא ראיה מכרעת לכך כי התיקון מותר לפי סעיף 66, זולת אם הושג בתרמית. סימן ד': ביטול או מחיקת פטנט לפי בקשת בעל הפטנט

73. (א) בעל פטנט רשאי לבקש מהרשם למחוק או לבטל פטנט שניתן לו. (ב) הרשם יפרסם ברשומות, על חשבון המבקש, בקשה למחיקה או לביטול פטנט לפי סעיף זה. (ג) הרואה עצמו נפגע על ידי בקשה למחיקה או לביטול פטנט לפי סעיף זה רשאי, בדרך שתיקבע, להגיש לרשם התנגדות תוך שלושה חודשים מיום פרסום הבקשה ואם הבקשה פורסמה יותר מפעם אחת – מיום הפרסום האחרון. (ד) לא הוגשה התנגדות לפי סעיף קטן (ג), ימחק הרשם את הפטנט או יבטלו, הכל כפי שביקש בעל הפטנט. (ה) הוגשה התנגדות והיא בוטלה, נדחתה או נתקבלה במקצתה בידי הרשם, בהחלטה אשר סיימה את הדיון בהליך שנערך בפניו, ימחק הרשם את הפטנט או יבטלו זולת אם הוגש ערעור על החלטת הרשם ונמסרה הודעה כאמור בסעיף 35, לא יאוחר מהמועד שנקבע לפי אותו סעיף. (ו) הוגשה בקשה למחיקה או לביטול על ידי בעל הפטנט, אגב קיום הליכים בענין הפטנט בבית המשפט, יחליט הרשם אם למחוק את הפטנט או לבטלו; הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה) יחולו גם לענין בקשה לפי סעיף קטן זה. (ז) הרשם יפרסם ברשומות הודעה על ביטול הפטנט או על מחיקתו.

73א. (א) בוטל פטנט סופית על פי בקשת בעל הפטנט, ירשום הרשם את דבר הביטול בפנקס, ורואים את הפטנט כאילו לא ניתן. (ב) נמחק פטנט סופית על פי בקשת בעל הפטנט, ירשום הרשם את דבר המחיקה בפנקס ורואים את הפטנט כאילו נמחק ביום הגשת הבקשה לפי סעיף 73(א).

סימן ה': ביטול פטנט לפי בקשת מי שאינו בעל הפטנט

73ב. הרשם רשאי על פי בקשת כל אדם שאיננו בעל הפטנט, לבטל פטנט אם מצא כי קיימת עילה שעל פיה ניתן להתנגד למתן הפטנט; דיני ההתישנות לא יחולו על בקשת ביטול לפי סעיף זה.

74. (א) הוגשה לרשם בקשה למחיקה לפי סימן ד' או בקשה לביטול לפי סימן ד' או לפי סימן זה בזמן שתלוי ועומד בבית המשפט הליך בשל הפרת אותו פטנט או ביטולו, לא ידון בה הרשם אלא ברשות בית המשפט. (ב) ניתנה רשות, יחליט הרשם בבקשה לאחר שנתן לכל בעלי הדין באותו הליך הזדמנות להשמיע בפניו טענותיהם. (ג) נפתחו הליכים בבית המשפט בשל הפרת פטנט לאחר שהוגשה לרשם בקשה לביטולו או בקשה למחיקתו, יוסיף הרשם לדון בבקשה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת לענין זה.

75. (א) צו הביטול לפי סימן זה ייכנס לתקפו בתום שלושים יום לאחר התקופה להגשת הערעור עליו; אך אם הוגש עליו ערעור, רשאי בית המשפט לעכב את כניסתו לתוקף או להתנות את הכניסה לתוקף או את העיכוב בתנאים שיראה. (ב) בוטל פטנט סופית לפי סימן זה או לפי סעיף 182, ירשום הרשם את דבר הביטול בפנקס, ורואים את הפטנט כאילו לא ניתן. פרק ה': הבעלות בפטנטים 76. מי שהגיש בקשה לפטנט רואים אותו כבעל האמצאה, כל עוד לא הוכח ההיפך. 77. (א) אמצאה או פטנט אפשר שיהיו בבעלות משותפת של בני אדם אחדים. (ב) היו לאמצאה או לפטנט בעלים אחדים, יראו אותם, לענין זכויותיהם בינם לבין עצמם, כבעלי חלקים שווים, אם לא נקבעה חלוקה אחרת בהסכם בכתב שביניהם או מכוח דין. 78. כל אחד מן השותפים בבעלות על פטנט זכאי לנצל באופן סביר את האמצאה שהיא נושא הפטנט, אם אין הוראה אחרת בהסכמים בכתב שביניהם או מכוח הדין; אולם אם היה בניצול כאמור כדי למנוע ניצול כזה משותף אחר, הברירה בידי יתר השותפים לדרוש מהמנצל תמלוג ראוי או חלקם ברווחים שהפיק ממנו. 79. הרוכש בתום לב מאחד השותפים מוצר שיש עליו פטנט בבעלות משותפת או מוצר שנוצר בתהליך המוגן על ידי פטנט כאמור, רואים אותו כאילו רכש את המוצר מבעל פטנט יחיד; הטוען שהרכישה לא היתה בתום לב, עליו הראיה. 80. כל אחד מן השותפים בפטנט רשאי להעביר את הבעלות על חלקו בלא הסכמת הבעלים האחרים זולת אם הוסכם אחרת בין הצדדים ודבר ההסכם נרשם בפנקס. 81. (א) על פי בקשת חלק מן השותפים בפטנט רשאי בית המשפט לצוות על יתר השותפים לעשות פעולות מסויימות לניצולו של הפטנט או של כל זכות שבו, או לתת רשיון עליו, או לכל ענין אחר הנוגע לפטנט, ורשאי בית המשפט להרשות אחד המבקשים לעשות את הפעולה במקום המשיבים, הכל בהתאם לבקשה ובתנאים שימצא לנכון. (ב) לא יינתן צו לפי סעיף זה – (1) הפוגע בזכויותיו או בחובותיו של נאמן בפשיטת רגל, כונס נכסים, מפרק, אפוטרופוס או מוציא לפועל של צוואה; (2) הסותר תנאי מתנאי הסכם שבכתב שבין השותפים בפטנט. 82. זכויות באמצאה ובפטנט ניתנות להעברה בכתב ועוברות מכוח דין. 83. העברת פטנט על פי הסכם אין לה תוקף כלפי שום אדם זולת הצדדים להסכם, אלא אם נרשמה לפי חוק זה. 84. בעל פטנט רשאי ליתן בכתב רשיון, יחודי או לא יחודי, לניצול האמצאה שעליה ניתן הפטנט, ורשאי לעשות כן בעל אמצאה שעליה נתבקש פטנט. 85. רשיון יחודי בפטנט מעניק לבעליו זכות יחודית לפעול לפי סעיף 49 כאילו היה הוא בעל הפטנט ואוסר על בעל הפטנט לנצל בישראל את האמצאה נושא הפטנט. 86. רשיון לא יחודי בפטנט מעניק זכות לנצל את האמצאה נושא הפטנט בהיקף ולפי התנאים שנקבעו ברשיון. 87. אין תוקף לרשיון על פטנט כלפי שום אדם זולת הצדדים לרשיון, אלא אם נרשם לפי חוק זה. 88. (א) רשיון לניצול פטנט שבבעלות משותפת לא יוענק אלא בהסכמת כל השותפים. (ב) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפי סעיף 81. 89. בעל פטנט רשאי בכתב לשעבד את הפטנט או את ההכנסות ממנו או את שניהם, ובמידה שאין בחוק זה הוראות אחרות בנדון זה, יחול על השעבוד חוק המשכון, תשכ"ז-1967. 90. שעבוד שניתן על פטנט, אין לו תוקף כלפי נושה אחר של בעל הפטנט, מפרק או נאמן בפשיטת רגל של בעל הפטנט, אלא אם נרשם בפנקס תוך עשרים ואחד יום מיום שנעשה, והוא כפוף לכל זכות אחרת בפטנט שהוענקה לפני מתן השעבוד ונרשמה כדין לפי חוק זה; אולם אם היה הפטנט חלק מנכסים ששועבדו בשעבוד צף על ידי חברה או אגודה שיתופית, בעלת הפטנט, אין חובה לרשום לפי סעיף זה את השעבוד הצף. 91. מתן רשיון לניצול פטנט הכפוף לשעבוד שאיננו שעבוד צף, טעון הסכמתו בכתב של בעל השעבוד. 92. שעבוד על פטנט אינו ניתן למימוש אלא ברשות בית המשפט, והוא רשאי ליתן לבעל השעבוד כל סעד שימצא לנכון, ובין היתר – למנות כונס נכסים או להורות על מכירת הפטנט. 93. כונס הנכסים רשאי, בהסכמת בית המשפט, למכור את הפטנט או לתת רשיון לניצולו, ורשאי הוא, בכפוף להוראה של בית המשפט, לגבות את התמלוגים או התשלומים האחרים שבעל הפטנט זכאי להם מכוח היותו בעל הפטנט, בין שמועד פרעונם חל לפני שנתמנה כונס הנכסים ובין שחל לאחר מכן. פרק ו': סמכויות המדינה סימן א': הסמכויות הדרושות להגנת המדינה 94. (א) שר הבטחון רשאי, בצו, אם ראה צורך בכך לשם הגנת המדינה, לרבות השמירה על סודותיה הבטחוניים, ולאחר התייעצות עם שר המשפטים – (1) להורות לרשם שיימנע מעשיית פעולה שהוא חייב או רשאי לעשותה לפי חוק זה בענין בקשה פלונית, או שידחה את עשייתה; (2) לאסור או להגביל פרסום או מסירת ידיעות בקשר לבקשה פלונית או בקשר למידע הכלול בה. (ב) העתק הצו של שר הבטחון יימסר למבקש.

95. שר הבטחון רשאי להורות לרשם להעביר לאדם שקבע לכך העתק של בקשות מסוג פלוני, וכן רשאי הרשם להעביר לשר הבטחון בקשות שנושאיהן נראים לו נוגעים להגנת המדינה, או שהן מכילות סוד בטחוני, הכל כדי לאפשר לשר לשקול אם מן הראוי לתת לגביהן צו כאמור בסעיף 94; שר הבטחון יחליט בכל בקשה כאמור לא יאוחר מארבעה חדשים לאחר שהועברה, וכל עוד לא החליט או לא חלפה התקופה האמורה, הכל לפי הזמן הקצר יותר, לא יעשה כל פעולה בבקשות האמורות, למעט אישור הגשתן לפי סעיף 14. 96. (א) המבקש רשאי לערור על צו שניתן לפי סעיף 94 לפני ועדת ערר של שלושה שימנה שר המשפטים ובין חבריה יהיו שופט בית המשפט העליון, והוא יהיה יושב-ראש הועדה, ואדם שהמליץ עליו שר הבטחון. (ב) הודעה על מינוי הועדה ועל מענה תפורסם ברשומות. (ג) הגשת הערר לא תעכב את ביצוע הצו. (ד) ועדת הערר רשאית לאשר את הצו, לשנותו או לבטלו. 97. רשות ערר על צו לפי סעיף 94 נתונה למבקש כל זמן שהצו בתקפו והוא רשאי לחזור ולערור עליו גם לאחר שניתנה החלטה בערר, אם לדעתו נשתנו הנסיבות שהיו קיימות בעת מתן ההחלטה; אולם רשאית הועדה לחייב את המבקש בהוצאות, אם לדעתה לא היה מקום להגיש ערר נוסף. 98. אזרח ישראל, תושב קבוע בישראל, או אדם אחר החייב בנאמנות למדינה, לא יגיש מחוץ לישראל בקשה למתן פטנט על אמצאה שנושאה הוא נשק, תחמושת או שהיא בעלת ערך צבאי אחר, או על אמצאה שסעיף 95 דן בה, ולא יגרום, במישרין או בעקיפין, להגשת בקשה כאמור, אלא באחת מאלה: (1) קיבל על כך מראש היתר בכתב משר הבטחון; (2) הגיש בישראל בקשה לגבי אותה אמצאה, ומיום הגשת הבקשה עברו ששה חדשים ושר הבטחון לא נתן לגביה צו לפי סעיף 94, או שנתן צו אך כבר אין הוא בר-תוקף.

סימן ב': סמכויות בדבר אמצאות הנוגעות לאנרגיה הגרעינית 99. (א) ראה השר כי אמצאה שהוגשה עליה בקשת פטנט, חשובה לפיתוחו של השימוש באנרגיה גרעינית בישראל או שפרסום האמצאה עשוי לגרום נזק למחקר הגרעיני בישראל, רשאי הוא, בצו לאחר התייעצות עם שר המשפטים – (1) להורות לרשם שיימנע מעשיית פעולה שהוא חייב או רשאי לעשותה לפי חוק זה בענין הבקשה, או שידחה את עשייתה; (2) לאסור או להגביל פרסום או מסירת ידיעות בקשר לבקשה או בקשר למידע הכלול בה. (ב) העתק של צו השר יימסר למבקש.

100. השר רשאי להורות לרשם להעביר לאדם שקבע לכך העתק של בקשות מסוג פלוני, וכן רשאי הרשם להעביר לשר העתק של בקשות שנראה לרשם כי מן הראוי ליתן לגביהן צו לפי סעיף 99, הכל כדי לאפשר לשר לשקול אם מן הראוי לתת צו כאמור; השר יחליט בכל בקשה כאמור לא יאוחר מארבעה חדשים לאחר שהועברו לו הבקשות, וכל עוד לא החליט או לא חלפה התקופה האמורה, הכל לפי הזמן הקצר יותר, לא יעשה הרשם כל פעולה בבקשות האמורות, למעט אישור הגשתן לפי סעיף 14. 101. (א) המבקש רשאי לערור על צו שניתן לפי סעיף 99 לפני ועדת ערר של שלושה שימנה שר המשפטים, ובין חבריה יהיו שופט בית-המשפט העליון, והוא יהיה יושב-ראש הועדה, ואדם שהמליץ עליו ראש הממשלה. (ב) הודעה על מינוי הועדה ועל מענה תפורסם ברשומות. (ג) הגשת הערר לא תעכב את ביצוע הצו. (ד) ועדת הערר רשאית לאשר את הצו, לשנותו או לבטלו. 102. רשות ערר על צו לפי סעיף 99 נתונה למבקש כל זמן שהצו בתקפו, והוא רשאי לחזור ולערור עליו גם לאחר שניתנה החלטה בערר, אם לדעתו נשתנו הנסיבות שהיו קיימות בעת מתן ההחלטה; אולם רשאית הועדה לחייב את המבקש בהוצאות, אם לדעתה לא היה מקום להגיש ערר נוסף. 103. אזרח ישראל, תושב קבוע בישראל, או אדם אחר החייב בנאמנות למדינה, לא יגיש מחוץ לישראל בקשה למתן פטנט על אמצאה שסעיף 100 דן בה, ולא יגרום, במישרין או בעקיפין, להגשת בקשה כאמור, אלא באחת מאלה: (1) קיבל על כך מראש היתר בכתב מהשר; (2) הגיש בישראל בקשה לגבי אותה אמצאה, ומיום הגשת הבקשה עברו ששה חדשים והשר לא נתן לגביה צו לפי סעיף 99, או שנתן צו אך כבר אין הוא בר-תוקף.

סימן ג': שימוש באמצאות לטובת המדינה 104. השר רשאי להתיר ניצול אמצאה על ידי משרדי הממשלה או על ידי מפעל או מוסד של המדינה, בין שכבר ניתן עליה פטנט ובין שלא ניתן, אך הוגשה בקשה למתן פטנט עליה, אם ראה השר שהדבר דרוש להגנת המדינה או לקיום הספקה או שירותים חיוניים. 105. השר רשאי, אם ראה שהדבר דרוש למטרות המנויות בסעיף 104, ליתן היתר לפיו גם לאדם הפועל על פי חוזה עם המדינה, כדי להבטיח או להקל את ביצועו של החוזה, ולצרכי המדינה בלבד. 106. עם מתן היתר לפי סימן זה יודיע השר לבעל האמצאה או לבעל הפטנט ולבעל הרשיון היחודי על מתן ההיתר ועל היקף השימוש שהותר, זולת אם הגנת המדינה דורשת לנהוג בדרך אחרת. סימן ד': חובת המדינה בפיצויים ותמלוגים 107. ניתן צו לפי סעיף 94 או 99 או לא ניתן היתר לפי סעיפים 98 או 103, ישלם אוצר המדינה לבעל האמצאה פיצוי בשיעור שנקבע בהסכם בין הצדדים, ובאין הסכם – על ידי הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים שהוקמה לפי סעיף 109. 108. ניתן היתר לפי הסעיפים 104 או 105, ישלם אוצר המדינה לבעל האמצאה, לבעל הפטנט או לבעל רשיון יחודי, לפי הענין, תמלוגים שנקבעו בהסכם בין הצדדים, ובאין הסכם – על ידי הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים. 109. שר המשפטים ימנה ועדה לעניני פיצויים ותמלוגים שתכריע בתביעות לפיצויים ותמלוגים לפי סימן זה; חברי הועדה יהיו שופט בית המשפט העליון, הרשם וחבר נוסף מתוך חבר המורים של מוסד להשכלה גבוהה, כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958. 110. בבואה לקבוע תמלוגים, תשקול הועדה בין היתר את היקף הניצול שהותר ואת אופיו, ומותר לה להביא בחשבון תמלוגים שהותנה עליהם ברשיונות שתנאיהם דומים לתנאי ההיתר. 111. לא יזדקק בית משפט או בית דין לענין הנתון לסמכותה של הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים, וכל החלטה שניתנה על ידי הועדה תהיה סופית. סימן ה': הוראות כלליות 112. בפרק זה, "השר" – השר שקבעה הממשלה. 113. ועדת ערר, כאמור בסעיפים 96 ו-101, והועדה לעניני פיצויים ותמלוגים (להלן בסימן זה – הועדות) יקבעו כל אחת לעצמה את סדרי עבודתן, במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו. 114. הדיון לפני הועדות לא יהיה פתוח לקהל, אלא אם הורתה כך הועדה לענין מסויים, ולא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות אלא ברשות הועדה. 115. (א) הועדות יהיו מוסמכות – (1) להשיג כל עדות שבכתב או שבעל פה אשר יראו בה צורך; (2) להזמין כל אדם לבוא לפניהן להעיד או להגיש כל מסמך שברשותו, לחקרו ולדרוש ממנו כל מסמך שברשותו; (3) לכפות את התייצבותו של אדם שלא ציית להזמנה ולא הצטדק על כך להנחת דעתן, לצוות עליו לשלם את כל ההוצאות שנגרמו על ידי אי-ציותו להזמנה או כפיית התייצבותו, וכן לקנוס אותו בסכום כסף עד שבעים וחמש לירות; (4) לחייב כל עד להעיד בשבועה או בהן צדק בדרך הנהוגה בבית משפט; (5) לקנוס בסכום כסף עד שבעים וחמש לירות אדם שנדרש להעיד בשבועה או בהן צדק או להגיש מסמך וסירב לעשות כן ללא צידוק סביר, ובלבד שלא יידרש אדם להשיב על שאלה העלולה להפלילו ולא ייקנס על סירובו להשיב עליה; (6) לקבל כל ראיה שבכתב או שבעל פה, אף אם אינה קבילה במשפט אזרחי או פלילי; (7) לפסוק לאדם שהוזמן לבוא לישיבת ועדה סכום כסף שהוציא, לפי דעת הועדה, עקב בואו לישיבה. (ב) הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים רשאית לצוות שישולם, עוד לפני מתן החלטתה הסופית, סכום הפיצויים או התמלוגים שאינו במחלוקת, כולו או מקצתו. פרק ז': הגבלת זכויות בעל פטנט או ביטולן בשל טובת הציבור סימן א': רשיונות כפיה 116. בסימן זה – "מוצר נושא הפטנט" – מוצר שניתן פטנט עליו או על התהליך לייצורו; "בעל פטנט" – לרבות בעל רשיון יחודי בפטנט. 117. (א) שוכנע הרשם כי בעל פטנט מנצל לרעה את המונופולין שיש לו, רשאי הוא ליתן למי שהגיש לו בקשה על כך בדרך שנקבעה ושילם את האגרה שנקבעה רשיון לנצל את האמצאה נושא הפטנט. (ב) לא יזדקק הרשם לבקשה לפי סעיף זה אלא אם הוגשה לאחר תום שלוש שנים מיום שניתן הפטנט או ארבע שנים מיום הגשת הבקשה לפטנט, הכל לפי המאוחר. 118. (א) כתום המועד האמור בסעיף 117 רשאי הרשם לדרוש מבעל פטנט כי יודיע לו בכתב, תוך ששים יום מיום הדרישה, אם הוא מנצל בישראל את האמצאה נושא הפטנט בדרך ייצור או בדרך ייבוא, את היקף הייצור או הייבוא ואת מקום הייצור. (ב) הרשם ידרוש את ההודעה לפי סעיף זה אם נתבקש לעשות כן לפי טופס שנקבע ואם שולמה האגרה שנקבעה. (ג) לא השיב בעל הפטנט על הדרישה תוך ששים יום מיום הדרישה, או תוך תקופה נוספת שקבע הרשם, יראו בכך הודאה מצד בעל הפטנט כי הוא מנצל לרעה את המונופולין שיש לו בפטנט על האמצאה שלגביה נשלחה ההודעה.

119. רואים ניצול מונופולין שיש בפטנט כניצול לרעה, אם נתקיימה לגבי האמצאה או המוצר או התהליך שהם נושאי הפטנט אחת הנסיבות שלהלן, ובעל הפטנט לא הראה הצדק סביר לקיומה – (1) אין מספקים בתנאים סבירים בישראל את מלוא הביקוש למוצר; (2) התנאים שהתנה בעל הפטנט להספקתו של המוצר, או מתן רשיון לייצורו או לשימוש בו, אינם הוגנים בנסיבות הענין ואינם מתחשבים בטובת הכלל, והם נובעים בעיקר מעצם קיום הפטנט; (3), (4) ו-(5) (נמחקו).

120. (בוטל).

121. (א) מקום שלא ניתן לנצל אמצאה שבפטנט (להלן – אמצאה מאוחרת), בלי להפר פטנט על אמצאה שתאריך בקשת הפטנט עליה מוקדם יותר (להלן – אמצאה מוקדמת), רשאי הרשם, אם ביקש זאת בעל הפטנט על האמצאה המאוחרת, ליתן לו רשיון לנצל את האמצאה המוקדמת במידה שהדבר דרוש לניצול האמצאה המאוחרת, ובלבד שיש באמצאה המאוחרת התקדמות טכנולוגית חשובה בעלת ערך כלכלי רב לעומת האמצאה המוקדמת. (ב) היו האמצאה המוקדמת והאמצאה המאוחרת משמשות לאותה המטרה, יינתן הרשיון לפי סעיף קטן (א) בתנאי שבעל האמצאה המאוחרת יתן רשיון דומה לבעל האמצאה המוקדמת, אם ביקש זאת. (ג) בבקשת פטנט שעליה נתבקש דין קדימה לפי סעיף 10(א), דין תאריך הבקשה הקודמת כאמור בסעיף 10(א) כדין תאריך בקשת הפטנט, לענין סעיף זה. (ד) רשיון שניתן לבעל אמצאה מאוחרת לפי הוראות סעיף קטן (א) אינו ניתן להעברה, אלא אם כן מועברות, יחד עם הרשיון, הזכויות באמצאה המאוחרת.

122. הרשם בבואו לדון בבקשה למתן רשיון לפי סעיף 117 יתחשב, בין היתר, בגורמים אלה: (1) יכלתו של המבקש לרפא את הפגם שבגללו נתבקש הרשיון; (2) טובת הציבור המחייבת, דרך כלל, כי אמצאות, שניתן לנצלן בישראל בדרך ייצור או בדרך ייבוא, ינוצלו כך בהיקף הרחב ביותר בנסיבות הקיימות וללא דיחוי; (3) הזכות לתמורה סבירה, בהתחשב בטבע האמצאה, בעד ניצול האמצאה שבפטנט; (4) שמירת זכויותיו של מי שמנצל בישראל, בדרך ייצור או בדרך ייבוא, את האמצאה נושא בקשת הרשיון ושל מי שעוסק בפיתוחה של אותה אמצאה; (5) טבע האמצאה, הזמן שחלף מאז ניתן הפטנט והצעדים שנוקטים בהם בעל הפטנט, או מי שבא מכוחו, לשם ניצול האמצאה שבפטנט בישראל בדרך ייצור או בדרך ייבוא.

123. רשיון לפי פרק זה יינתן בעיקר לאספקת צורכי השוק המקומי.

124. (א) סמוך ככל האפשר לאחר הגשת הבקשה לרשיון לפי פרק זה יפרסם הרשם על חשבון המבקש הודעה ברשומות בדבר הגשת הבקשה, ובה יזמין להצטרף להליך כל אדם שיש לו ענין בבקשה או עלול להיפגע על ידי מתן הרשיון. (ב) רצה אדם להצטרף להליך, יגיש על כך הודעה בדרך ובמועד שנקבעו וישלם את האגרה שנקבעה, ומשנעשה כן, יראו אותו כאילו הוא מבקש או משיב בהליך, לפי הענין. (ג) סעיף זה בא להוסיף על הוראת סעיף 159 ולא לגרוע ממנו. 125. תחילתו של רשיון לפי פרק זה היא כעבור שלושים יום מיום מתן החלטת הרשם או ביום מאוחר יותר שקבע הרשם; הוגש ערעור על ההחלטה, רשאי בית המשפט לעכב את כניסתה לתוקף או לקבוע תנאים לה או לעיכובה. 126. רשיון לפי פרק זה יהיה רשיון לא-יחודי, והרשם יקבע בעת מתן הרשיון את תנאיו, לרבות התמלוגים או תמורה אחרת שעל בעל הרשיון לשלם לבעל הפטנט, הכל כפי שהוא סביר ומתאים בנסיבות הענין ובהתחשב בעניניו הלגיטימיים של בעל הפטנט, ובין היתר יקבע הרשם – (1) נסיבות שבהן יראו את הרשיון כבטל, או שבהן יבוטל או ישונו תנאיו; (2) בהתחשב, בין השאר, בערך הכלכלי של הרשיון ושל הפטנט, את דרכי קביעת סכום התמלוגים או התמורה האחרת, מועד תשלומם ודרך תשלומם; (3) דרכי סימון המוצר שנוצר על פי הרשיון.

126א. רשיון שניתן לפי פרק זה אינו ניתן להעברה, אלא אם כן מועבר, יחד עם הרשיון, אותו החלק של העסק או המוניטין הקשור לשימוש בפטנט.

127. בעל פטנט שניתן לגביו רשיון לפי פרק זה, רשאי בדרך ובצורה שנקבעו לבקש מהרשם לחזור ולעיין ברשיון שניתן, משום שנשתנו הנסיבות שהיו קיימות בשעת מתן הרשיון או משום שבעל הרשיון הפר תנאי מתנאיו, והרשם רשאי לבטל את הרשיון או לשנות את תנאיו אם שוכנע שמן הדין לעשות כן. 128. רשיון לפי פרק זה ותנאיו, דינם כדין רשיון שניתן בהסכם שנערך בין בעל הפטנט וכל אדם העשוי להיות צד להסכם כאמור לבין בעל הרשיון. סימן ב': ביטול פטנטים בשל טובת הציבור 129. (א) הרשם רשאי לבטל פטנט שלגביו ניתן רשיון לפי פרק זה אם שוכנע כי לא היה במתן הרשיון כדי למנוע ניצול לרעה של המונופולין שהיה העילה למתן הרשיון. (ב) לא יזדקק הרשם לבקשה לפי סעיף זה אלא אם הוגשה על ידי מי שכשיר לקבל את הרשיון ולאחר תום שנתיים מיום שניתן לראשונה רשיון לפי פרק זה לגבי אותו פטנט. 130. ביטול פטנט לפי סעיף 129 ייכנס לתקפו כעבור ששים יום מיום מתן החלטת הרשם או ביום מאוחר יותר שקבע הרשם; הוגש ערעור על הביטול, רשאי בית המשפט לעכב את כניסתו לתוקף או לקבוע תנאים לה או לעיכובה. פרק ח': אמצאות בשירות 131. עובד חייב להודיע למעבידו בכתב על כל אמצאה שהגיע אליה עקב שירותו או בתקופת שירותו, סמוך ככל האפשר לאחר שהמציא אותה, וכן על כל בקשת פטנט שהגיש. 132. (א) אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו (להלן – אמצאת שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לענין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131. (ב) הודיע העובד בהודעתו לפי סעיף 131 כי בהעדר תשובה נוגדת של המעביד, תוך ששה חדשים מיום מתן הודעת העובד, תקום האמצאה לקנין העובד, ולא נתן המעביד תשובה נוגדת כאמור, לא תקום האמצאה לקנין המעביד. 133. התעורר סכסוך בשאלה אם אמצאה פלונית היא אמצאת שירות, רשאים העובד או המעביד לפנות לרשם שיכריע בשאלה.

134. באין הסכם הקובע אם זכאי העובד לתמורה בעד אמצאת שירות, ובאיזו מידה ובאילו תנאים, ייקבע הדבר על ידי הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים שהוקמה לפי פרק ו'. 135. הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים בבואה להכריע לענין סעיף 134 תתחשב, בין היתר, בגורמים אלה: (1) התפקיד בו הועסק העובד; (2) טיב הקשר בין האמצאה לעבודת העובד; (3) יזמתו של העובד באמצאה; (4) אפשרויות הניצול של האמצאה וניצולה למעשה; (5) הוצאות סבירות בנסיבות הענין שהוציא העובד להשגת הגנה על האמצאה בישראל. 136. הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים תהא מוסמכת לחזור ולדון בהכרעה לפי סעיף 134, אם לדעתה נשתנו הנסיבות שהיו קיימות בעת מתן ההכרעה והיא נתבקשה לעשות כן; אולם רשאית הועדה לחייב את המבקש בהוצאות, אם לדעתה לא היה מקום לבקשה. 137. עובד המדינה, חייל, שוטר או עובד מפעל או מוסד של המדינה ששר המשפטים קבעו בצו, או אדם אחר המקבל את שכרו מאחד הגופים האלה, שהמציא אמצאה בתקופת שירותו או שתוך שנה לאחר תקופת שירותו המציא אמצאה בתחום תפקידו או בתחום פעילות היחידה שבה הועסק – יודיע עליה לנציב שירות המדינה (להלן – נציב השירות) או לעובד ציבור אחר כפי שנקבע; הודעה כאמור תימסר סמוך ככל האפשר לאחר ההמצאה, אך לא יאוחר מן המועד שהוא עומד להגיש בו את בקשת הפטנט עליה, ובדרך שנקבעה בהתייעצות עם שר האוצר. 138. אדם החייב במתן הודעה לפי סעיף 137 לא יגיש מחוץ לישראל בקשת פטנט או בקשת הגנה אחרת על אמצאתו זולת – באחת מאלה: (1) קיבל על כך מראש היתר מידי נציב השירות או מידי עובד ציבור אחר שהוסמך לכך; (2) תוך ששה חדשים מיום שהודיע על אמצאתו לפי סעיף 137 לא נקבע כי זכויותיו באמצאה, כולן או מקצתן, עברו, על פי סעיף 132 או על פי הסכם, למדינה או למפעל או למוסד של המדינה שבו עבד. 139. מי שמסר הודעה לפי פרק זה וכן מי שהיה חייב במתן הודעה כאמור חייב לגלות למעביד בכל עת את כל פרטי האמצאה וכל פרט נוסף שיש לו חשיבות לענין הסעיפים 132, 135 ו-140. 140. מי שהמציא אמצאת שירות שהבעלות עליה, כולה או מקצתה, עברה למעבידו לפי סעיף 132 או על פי הסכם, חייב לעשות את כל הנדרש ממנו על ידי המעביד לשם קבלת הגנה על האמצאה, בכל מקום שהוא, לטובת המעביד, ולחתום על כל מסמך הדרוש לכך; לא עשה כן, רשאי הרשם להתיר למעביד לעשות כן, לאחר שנתן לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו. 141. כל עוד לא הוגשה בקשת פטנט על אמצאת שירות, לא יגלו העובד, המעביד וכל אדם שהדבר נמסר לו בסוד, פרטים על האמצאה. פרק ט': עורכי פטנטים 142. (א) זכאי להירשם בפנקס עורכי הפטנטים ולקבל רשיון עורך פטנטים מי שנתמלאו בו אלה: (1) הוא תושב ישראל; (2) מתקיים בו אחד מאלה: (א) הוא רשום כמהנדס בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958; (ב) הוא סיים מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958, באחד המקצועות המפורטים בתוספת השניה; (ג) הוא סיים בחוץ לארץ מוסד להשכלה גבוהה או מוסד טכני גבוה, שאישר לענין זה שר המשפטים לאחר התייעצות במועצה להשכלה גבוהה, באחד המקצועות המפורטים בתוספת השניה; (3) עמד בבחינות כאמור בסעיף 143 או שוחרר מהן; (4) התמחה בישראל לא פחות משנתיים במשרד עורך פטנטים העוסק במקצועו שלוש שנים לפחות, בלשכת הפטנטים או במחלקת פטנטים של מפעל תעשייתי; (5) שילם את האגרה שנקבעה. (ב) שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להוסיף בצו, על המקצועות המנויים בתוספת השניה.

143. (א) המבקש להירשם בפנקס עורכי הפטנטים חייב לעמוד בבחינה בדרך שנקבעה, כדי להוכיח כי הוא בעל ידיעה נאותה בדיני הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בארץ ובארצות חוץ ובדינים אחרים השייכים לענין, הכל כפי שנקבע, וכי הוא שולט בשפה העברית ובעוד שפה אחת הדרושה לו לצורך עבודתו, כפי שנקבע. (ב) הבחינה תיערך על ידי שנים או שלושה בוחנים, וביניהם לא יותר מאשר עורך פטנטים אחד, והם ייבחרו בכל מקרה על ידי שר המשפטים או על ידי מי שהשר מינה לכך מתוך רשימת בוחנים שקבע השר. (ג) שר המשפטים רשאי לשחרר סוגי מועמדים מחובת בחינה, אם ניתן להוכיח, בדרך אחרת שנקבעה, שיש להם הידיעות הדרושות בבחינה לפי סעיף קטן (א).

144. שר המשפטים רשאי לקבוע כי סוגי מועמדים יהיו פטורים מחובת התמחות כאמור בסעיף 142(4), כולה או מקצתה. 145. מי שנרשם בפנקס עורכי הפטנטים יינתן לו רשיון עורך פטנטים, והוא יהא רשום בפנקס זה כל עוד ישלם במועדים שנקבעו את האגרה הקבועה. 146. שר המשפטים ימנה, דרך כלל או לענין מסויים, ועדת משמעת של שלושה והם – אדם הכשיר להיות שופט, והוא יהיה יושב-ראש הועדה, ושני חברים נוספים שלפחות אחד מהם יהיה עורך פטנטים. 147. (א) כל אדם רשאי להגיש לועדת המשמעת תלונה על עורך פטנטים. (ב) לא מינה שר המשפטים ועדת משמעת דרך כלל, תוגש התלונה לשר המשפטים, והוא ימנה ועדה כאמור בסעיף 146 ויעביר אליה את התלונה.

148. (א) מצאה ועדת המשמעת שעורך פטנטים נכשל באחת מאלה: (1) הורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון; (2) הרשה להשתמש בשמו כעורך פטנטים לטובת אדם שאינו עורך פטנטים; (3) גילה חוסר יכולת, חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידיו כעורך פטנטים; (4) התנהג בדרך בלתי הוגנת בעבודתו המקצועית או בדרך שאינה הולמת את המקצוע של עורך פטנטים; (5) הפר כלל מכללי האתיקה המקצועית – תנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעים אלה: התראה; נזיפה; קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; איסור לעסוק כעורך פטנטים לתקופה שלא תעלה על חמש שנים; מחיקת שמו מן הפנקס. (ב) החלטת ועדת המשמעת תהיה בכתב ותימסר למתלונן ולעורך הפטנטים בדרך שהיא תקבע. (ג) ועדת המשמעת רשאית להורות על פרסום האמצעים שנקטה נגד עורך פטנטים מסוים, בחלקם או במלואם, הן בציון שמו של עורך הפטנטים והן ללא ציון שמו, הכל כפי שתמצא לנכון. (ד) נמחק שמו של עורך פטנטים מן הפנקס לפי סעיף זה, לא תידון בקשתו לרישום מחדש לפני הרשם אלא לאחר תום שבע שנים ממתן ההחלטה על כך ולאחר שהוכיח קיום נסיבות מיוחדות המצדיקות את חידוש הרישום; הרישום החדש טעון אישורה של ועדת המשמעת.

149. עורך פטנטים רשאי לערער על החלטת ועדת המשמעת להטיל עליו עונש כאמור בסעיף 148, לרבות על החלטה לתת פרסום להחלטתה, לפני בית המשפט המחוזי, תוך שלושים יום מהיום שנמסרה לו הודעה על מתן ההחלטה, ומי שהגיש תלונה על עורך פטנטים לפי פרק זה, רשאי לערער כאמור על החלטת ועדת המשמעת או על דחייתה את תלונתו.

150. ועדת משמעת לא תשפוט עורך פטנטים ולא תגבה עדויות אלא בפניו ולאחר שהוזמן להתייצב לפניה והודיעו לו את דבר התלונה; לפני מתן ההחלטה תינתן לו הזדמנות להשמיע את דברו; לא התייצב עורך הפטנטים לפני הועדה לאחר שהוזמן שנית, רשאית הועדה לשפטו, לגבות עדויות ולדון בענין שלא בפניו ולהחליט בענין בלי שהשמיע דברו. 151. לועדת משמעת יהיו כל הסמכויות שיש לועדות לפי סעיף 115(א). 152. (א) הרשם ירשום בפנקס את עונש המשמעת שועדת המשמעת החליטה לנקוט נגד עורך פטנטים. (ב) הרשם לא יבצע את החלטת ועדת המשמעת כל עוד לא חלפה תקופת הערעור לפי סעיף 149; הוגש ערעור לא יבצע הרשם את ההחלטה עד למתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי. (ג) הרשום בפנקס לפי סעיף זה יפורסם ברשומות אם החליטה על כך הועדה.

153. הרשעת אדם בדין משמעתי לפי פרק זה או זיכויו אינם גורעים מן הסמכות להביא אדם לדין פלילי או לדין משמעתי אחר בגלל העילה ששימשה בסיס לדיון משמעתי לפי חוק זה. 154. (א) לעורך פטנטים תהיה זכות יחודית לעסוק בישראל בשכר בבקשות לפטנטים, למדגמים ולסימני מסחר ובהכנת כל מסמך המוגש לרשם, ללשכה או לרשות ההגנה על קניני התעשיה במדינה אחרת, ולייצג ולטפל בכל הליך לפני הרשם או בלשכה. (ב) סעיף זה אינו פוגע בזכותו של עורך דין או של עובד המדינה בתחום תפקידו לעשות את הפעולות האמורות. 155. לעורך פטנטים תהיה, ברשות בית המשפט, הזכות לטעון בבית המשפט בשם בעל דין בהליכים לפי חוק זה, בכל ענין הנוגע לאמצאה או לפטנט ואינו נקודה משפטית, ובלבד שעורך הדין של אותו בעל דין נוכח אותה שעה. פרק י': הלשכה והרשם 156. תוקם לשכה שתיקרא לשכת הפטנטים ושתבצע באמצעות הרשם, הבוחנים ויתר עובדיה את הפעולות שיוחדו לה בחוק זה, וגם – (1) תתן ידיעות לקהל בענין פטנטים שניתנו; (2) תקיים ספריה ושירות פרסום בענין פטנטים; (3) תקיים את הקשר עם הארגונים הבין-לאומיים המטפלים בהגנה על הקנין התעשייתי; (4) תקיים קשר עם מוסדות, בישראל או מחוץ לישראל, ובלבד שלא ייחתם חוזה עם מוסד כאמור אלא לפי הוראות כל דין, ושבחוזה לפי סעיף 18 נכלל גם סעיף בנוסח שאישר הרשם בדבר שמירה בסוד של כל בקשת פטנט ואי גילוי ידיעה.

157. (א) בראש הלשכה יעמוד רשם הפטנטים שיתמנה על ידי שר המשפטים. (ב) הרשם יהיה אדם הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי. (ג) במילוי תפקידיו השיפוטיים לפי חוק זה לא יהא הרשם נתון לכל מרות זולת מרות החוק. 158. (א) שר המשפטים רשאי למנות סגן רשם. (ב) סגן רשם יהיה אדם הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי. (ג) סגן רשם רשאי למלא כל תפקיד המוטל על הרשם לפי חוק זה, למעט תפקידים וסמכויות לפי סעיף 109 ולפי פרק ז'; סגן הרשם ימלא את תפקידיו לפי הוראות חוק זה ומוקנות לו, לשם מילוי תפקידיו, הסמכויות הנתונות לרשם בחוק זה. (ד) כל פעולה שנעשתה כדין על ידי סגן רשם דינה, לענין חוק זה, כדין פעולה שנעשתה על ידי הרשם.

159. הרשם ישתמש בסמכות שניתנה לו לפי חוק זה ולאחר שנתן הזדמנות לכל אדם העלול, לדעתו של הרשם, להיפגע מהחלטתו, להשמיע את טענותיו בפניו. 160. החלטה של הרשם תהיה בכתב ותימסר בדרך שנקבעה לכל מי שהיה צד להליכים שבהם ניתנה ההחלטה. 161. מותר להשיג על כל החלטה או פעולה של בוחן ולדרוש שהדבר יובא לפני הרשם. 162. (א) בכל הליך על ריב המובא לפני הרשם לפי חוק זה יתן הרשם לצדדים הזדמנות להגיש ראיותיהם ולהביא טענותיהם בכתב ובעל פה, בדרך, בצורה, במועדים ובאופן שנקבעו. (ב) הרשם רשאי לצוות על תשלום הוצאות סבירות ולהורות מי מבעלי הדין ישלם את ההוצאות וכיצד ישולמו. (ג) צו לפי סעיף קטן (ב) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין של בית משפט. 163. (א) בכפוף לכל הוראה שבחוק זה או בתקנות על פיו, תינתן העדות בפני הרשם בתצהיר שבכתב, והרשם יתיר לחקור את המצהיר חקירה שכנגד אם נתבקש לעשות כך ולא ראה טעם סביר שלא להרשות זאת. (ב) בגביית עדות שבעל-פה, יהיו לרשם כל הסמכויות של בית משפט לענין השבעתם של עדים, קבלת הצהרה מהם וכפיית עדים להופיע בפניו ולענינים אחרים הקשורים בכך ובמסירת העדות. 164. (א) הרשם רשאי, אם ראה טעם סביר לכך, להאריך כל מועד הקבוע לפי חוק זה לעשייתו של דבר בלשכה או לפני הרשם, חוץ מהמועדים הקבועים בסעיפים 30, 56, 57, 61, 64ו, 64יג, 73(ג) ו-170(ג), אולם לענין סעיף 10 – (1) לא יאריך הרשם את המועד הקבוע בו בסעיף קטן (א)(1) אלא אם כן שוכנע שהבקשה בישראל לא הוגשה במועד בשל סיבות שלמבקש ולבא כוחו לא היתה שליטה עליהן ושלא ניתן היה למנען; (2) לא יאריך הרשם את המועד הקבוע בו בסעיף קטן (א)(2) אלא כל עוד לא קובלה הבקשה ואם שוכנע שנעשתה טעות בתום לב. (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יאריך הרשם את המועד הקבוע בסעיף 64טו אלא אם כן שוכנע כי במועד בו היה על מבקש צו הארכה להגיש את הבקשה למתן צו הארכה, לא ניתן היה לעשות כן, בשל סיבות שלמבקש ולבא-כוחו לא היתה שליטה עליהן ושלא ניתן היה למנען. (ב) הרשם רשאי להתנות את הארכת המועד בתנאים שימצא לנכון. (ג) בקשה להארכת מועד ניתן להגיש בין בתוך המועד ובין לאחריו. (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) והוראות כל חוק אחר, כשהיום האחרון של התקופה הקבועה בסעיף 10(א)(1) חל ביום שאינו יום עבודה תסתיים התקופה ביום העבודה הראשון שלאחר מכן; הוראה זו אינה גורעת מסמכות ההארכה מעבר למועד שנקבע לפי סעיף 10(א)(1).

165. (א) הרשם וכל עובד אחר בלשכה, וכן כל אדם אחר שנמסרה לו ידיעה מכוח הסעיפים 18(א)(1), 95, 96, 100, 101 או 109, ישמרו בסוד כל בקשת פטנט וכל פרט אודותיה כל עוד לא פורסמה לפי סעיף 26, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה. (א1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על – (1) פרטים שפורסמו לפי סעיף 16; (2) דבר סירוב הרשם לפי סעיף 21; (3) דבר ביטול הבקשה בידי המבקש, לפי סעיף 21ב. (ב) לא יגלה אדם כל ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע חוק זה ואשר אינה פתוחה לעיון הציבור, זולת אם הדבר דרוש למילוי הוראות חוק זה או לשם הגשת תביעה פלילית לפיו.

166. (א) בלשכה ינוהל פנקס הפטנטים ויירשמו בו הדברים הקבועים בחוק זה ופרטים נוספים שנקבעו או שהרשם ימצא לנכון לרשמם. (ב) מסר אדם ללשכה בהליך לפי חוק זה את מענו יהא זה מען למסירת הודעות ומסמכים, לכל ענין לפי חוק זה. 167. כל המסמכים שבידי הלשכה הנוגעים לבחינת בקשת פטנט על ידי הלשכה או לתקפו של פטנט או לזכויות בו או לכל ענין אחר שיש בו להשפיע על תקפו של פטנט או על זכויות בו – למעט התכתבות פנימית בין עובדי הלשכה בינם לבין עצמם ומסמכים אחרים שלגביהם נקבעו בתקנות הוראות אחרות – יישמרו בלשכה שבע שנים לפחות מיום שפקע תקפו של הפטנט. 168. (א) הפנקס והמסמכים שיש לשמרם לפי סעיף 167 יהיו פתוחים לעיון הקהל; אולם מסמכים הנוגעים לבקשת פטנט שעדיין לא פורסמה לפי סעיף 26 לא יהיו פתוחים לעיון. (ב) כל אדם יהא זכאי לקבל נסח מאושר בחותם הלשכה מכל דבר שבפנקס או מהמסמכים הפתוחים לעיון לפי סעיף זה אם ביקש זאת בדרך שנקבעה ואם שילם את האגרה שנקבעה. 169. (א) מי שהועברו לו זכויות בפטנט או באמצאה שהוגשה עליה בקשת פטנט, רשאי לבקש מהרשם לרשמו כבעל אותן זכויות, ואם הוכחה ההעברה להנחת דעתו של הרשם ושולמה האגרה שנקבעה – תירשם העברת הזכויות בפנקס או בתיק הבקשה. (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע דרכים למסירת פסקי דין שבהם נקבעה העברת זכויות בפטנט או באמצאה שעליה הוגשה בקשה לפטנט; קבע כך ונמסר לרשם פסק דין בדרך האמורה, ירשום הרשם את ההעברה שנקבעה בפסק הדין, על אף האמור בסעיף קטן (א). 170. (א) לפי בקשת אדם מעונין, שתוגש בדרך ובצורה שנקבעו, רשאי הרשם לתקן את הרשום בפנקס וכל מסמך שהוציא הוא או שהוגש ללשכה, אם לדעתו אין הפנקס או המסמך משקפים את העובדות, והוא כשלא נקבעה דרך אחרת בחוק זה לעשיית התיקון. (ב) הרשם יפרסם ברשומות הודעה על בקשת תיקון לפי סעיף זה; אולם אם הוגשה הבקשה לתיקון בקשת פטנט או לתיקון מסמך הנוגע לה, לא יפרסם הודעה על הבקשה אלא לאחר הפרסום של קיבול בקשת הפטנט לפי סעיף 26. (ג) כל אדם רשאי להגיש התנגדות לבקשת התיקון תוך שלושה חודשים מיום פרסום בקשת התיקון לפי סעיף קטן (ב). (ד) סדרי הדין בהתנגדות לפי סעיף זה יהיו כסדרי הדין בהתנגדות לפי סעיף 30.

171. הרשם רשאי, אם נתבקש לעשות זאת בדרך ובצורה שנקבעה, לתקן טעות סופר שנפלה בפנקס או במסמך שהוציא הוא או הלשכה. 172. הרשם רשאי לתקן תיקון לפי הסעיפים 170 ו-171 גם מיזמתו הוא, לאחר שנתן לכל אדם, העלול לדעתו להיפגע מהתיקון, הזדמנות להשמיע את טענותיו. 172א. (א) השר רשאי להטיל על עובד המדינה שהוא עורך דין הכשיר להיות שופט מחוזי (להלן – פוסק בקנין רוחני) למלא כל תפקיד שיפוטי שעל הרשם למלא, או שהרשם מוסמך או רשאי לעשותו לפי הוראות חוק זה, למעט לפי סעיף 109 ופרק ז', ובלבד שלענין קביעה או החלטה בדבר כשירות פטנט לרישום או אי כשירות פטנט לרישום, לרבות בדרך של התנגדות, לא יוטל תפקיד שיפוטי על פוסק בקנין רוחני אלא לאחר שהבקשה לרישום פטנט נבחנה בידי בוחן; לענין זה, העובדה כי הבקשה לפטנט מתייחסת לפטנט הרשום או שהוגשה לגביו בקשה לרישום פטנט במדינה שמחוץ לישראל, לא תהווה אסמכתא מספקת לבחינת הבקשה. (ב) פוסק בקנין רוחני שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א) ימלא את התפקיד לפי הוראות חוק זה ומוקנות לו, לשם מילוי תפקידו, הסמכויות הנתונות לרשם בחוק זה. (ג) כל פעולה שנעשתה כדין בידי פוסק בקנין רוחני, שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א), דינה – לענין חוק זה, כדין פעולה שנעשתה בידי הרשם.

173. (א) כל מסמך או שטר שהועברו בהם פטנט או אמצאה שהוגשה עליה בקשה לפטנט או טובת הנאה באמצאה כאמור או בפטנט, לא יתקבל בבית משפט כראיה לזכות קנין באמצאה, בפטנט או בטובת הנאה בהם, אלא אם נרשמו לפי סעיף 169 או אם ראה בית המשפט טעם לעשות כן. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) יתקבלו מסמכים כאמור לראיה בכל דיון בדבר תיקון הפנקס על פי סעיף 170. 174. (א) מי שרואה את עצמו נפגע על ידי החלטה של הרשם אשר סיימה את הדיון בהליך שנערך בפניו לפי חוק זה, לרבות החלטה שלא לשמעו לפי סעיף 159, רשאי לערער עליה לפני בית המשפט תוך המועד שנקבע. (ב) מי שרואה את עצמו נפגע על ידי החלטה אחרת של הרשם לפי חוק זה, רשאי לערער עליה לפני בית המשפט, לאחר שניתנה לו רשות לכך מאת בית המשפט או מאת הרשם. לענין סעיף זה, "החלטה אחרת" – כל החלטה אחרת שאין בה כדי לסיים את הדיון בהליך שנערך בפני הרשם.

175. כל אדם זולת המערער שהיה בעל דין בהליכים לפני הרשם יהיה המשיב בערעור; לא היה בעל דין אחר, יהיה הרשם המשיב. 176. ערעור על החלטת הרשם המסרב לקיבול בקשת פטנט לפני הפרסום לפי סעיף 26, יהא נדון בדלתיים סגורות, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת לפי בקשת המערער. 177. בית המשפט הדן בערעור רשאי לגבות ראיות, בין ראיות שכבר נגבו על ידי הרשם ובין אחרות, והוא רשאי לדרוש שראיות אלה יובאו בתצהיר או בדרך אחרת שיראה; הובאו ראיות בתצהיר, יחול סעיף 163(א) בשינויים המחוייבים. פרק י"א: הפרת פטנט 178. (א) בעל פטנט או בעל רשיון יחודי – הם בלבד זכאים להגיש תביעה על הפרה. (ב) בפטנט שבבעלות משותפת רשאי כל שותף להגיש תביעה על הפרה. (ג) אם בעל הפטנט או חלק מן השותפים בפטנט או בעל רשיון יחודי לא הצטרפו כתובעים לתובענה על הפרה, יצורפו על ידי התובע כנתבעים. (ד) מי שצורף כנתבע לפי סעיף זה ולא נטל חלק בהליכים, לא יחוייב בתשלום הוצאות. 179. אין להגיש תביעה על הפרה אלא לאחר שניתן הפטנט; אולם משהוגשה תביעה על הפרה, רשאי בית המשפט להעניק סעד על הפרה שנעשתה לאחר יום הפרסום לפי סעיף 26. 180. ניצול של מוצר שיש עליו פטנט והוא חולט כדין על ידי המדינה – אין בו משום הפרה. 181. לא יראו כהפרה –

(1) ניצול אמצאה שיש עליה פטנט ישראלי בגופו של כלי שיט הרשום באחת מהמדינות החברות – פרט לישראל – במכונותיו, בחיבל שלו, במכשיריו ובשאר אבזריו, שעה שכלי השיט שוהה לשעה או באקראי במימי החופין של ישראל, ובלבד שהניצול הוא לצרכיו של כלי השיט בלבד; (2) ניצול אמצאה שיש עליה פטנט ישראלי בבינוים או בהפעלתם של כלי טיס או כלי רכב קרקעיים הרשומים באחת מהמדינות החברות – פרט לישראל – או באבזרי כלי טיס או כלי רכב כאלה, שעה שהם שוהים בארץ לשעה או באקראי.

182. (א) עילה שניתן על פיה להתנגד למתן פטנט תשמש הגנה טובה בתביעה על הפרה; קיבל בית המשפט את ההגנה, יצווה על ביטול הפטנט, כולו או מקצתו, לפי הענין.

(א1) עילה שניתן בשלה להתנגד למתן צו הארכה תשמש הגנה טובה בתביעה על הפרת צו הארכה; קיבל בית המשפט את ההגנה, יצווה על ביטול צו ההארכה. (א2) עילה שניתן בשלה לקצר את תקופת תוקפו של צו הארכה תשמש הגנה טובה בתביעה על הפרת צו הארכה שנעשתה בתקופת הקיצור; קיבל בית המשפט את ההגנה, יצווה על קיצור תקופת תוקפו של צו הארכה; לענין זה "תקופת הקיצור" – התקופה שיש להפחית מתקופת תוקפו של צו הארכה בהתאם לעילת הקיצור. (ב) דיני ההתיישנות לא יחולו על טענת הגנה לפי סעיף זה.

183. (א) בתביעה על הפרה זכאי התובע לסעד בדרך צו מניעה  ולפיצויים. (ב) בית המשפט, בבואו לפסוק פיצויים, יתחשב במעשה ההפרה של הנתבע ובמצבו של התובע עקב מעשה זה, והוא רשאי להביא בחשבון, בין היתר – (1) הנזק הישיר שנגרם לתובע; (2) היקף ההפרה; (3) הרווחים שהפיק המפר ממעשה ההפרה; (4) דמי תמלוגים סבירים שהמפר היה חייב בתשלומם אילו ניתן לו רשיון לנצל את הפטנט בהיקף שבו נעשתה ההפרה. (ג) נעשתה הפרה לאחר שבעל הפטנט או בעל הרשיון היחודי הזהיר עליה את המפר, רשאי בית המשפט לחייב את המפר בתשלום פיצויי עונשין, בנוסף לפיצויים שקבע לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שלא יעלו על סכום אותם פיצויים. (ד) נתבעו פיצויים, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון על היקף ההפרה; אולם בבואו לקבוע את שיעורם של הפיצויים, לא יהא בית המשפט כפות בדין וחשבון אלא רשאי לקבוע את שיעורם לפי כל נסיבות המקרה; הוראה זו אינה גורעת מתקנות סדרי הדין בדבר מתן חשבונות. 184. בוטל חלק מפטנט שעל הפרתו הוגשה תביעה, אין בכך בלבד כדי לשלול מהתובע פיצויים על ההפרה; אולם רשאי בית המשפט שלא להעניק פיצויים אם התביעות שבפירוט של הפטנט המקורי לא נוסחו בתום לב או אם נוסחו שלא בצורה ברורה. 185. הופר פטנט לפני שניתנה רשות לתקן תביעה מתביעותיו שבפירוט ונתבעו פיצויים על ההפרה לאחר מתן רשות לתקן, רשאי בית המשפט שלא להביא בחשבון את מתן הרשות לתקן, אם התביעות שבפירוט של הפטנט המקורי לא נוסחו בתום לב או אם נוסחו שלא בצורה ברורה. 186. רשאי בית המשפט שלא לפסוק פיצויים על הפרת פטנט שנעשתה בתקופה שבין המועד לתשלום האגרה לפי סעיף 56 לבין תשלומה למעשה לפי סעיף 57. 187. (א) מי שיש בדעתו לנצל מוצר או תהליך כל שהוא, רשאי לבקש מבית המשפט הצהרה כי בניצול האמור אין משום הפרת פטנט פלוני שפורט בבקשה. (ב) בעל הפטנט ובעל רשיון יחודי עליו יהיו המשיבים בבקשה. (ג) בית המשפט לא יתן את ההצהרה אלא אם מסר המבקש לבעל הפטנט פרטים מלאים בדבר המוצר או התהליך שבהם הוא רוצה להשתמש, ביקש ממנו את ההצהרה שהוא מבקש עתה מבית המשפט והמשיב סירב לתיתה או לא נתן אותה תוך תקופה סבירה; אך לא ידחה בית המשפט בקשה מחמת זה בלבד שהוגשה בטרם עבר הזמן הסביר, לדעת בית המשפט, למתן ההצהרה על ידי המשיב. (ד) הוצאות של בעלי הדין יוטלו על מבקש ההצהרה, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת. (ה) בהליכים לפי סעיף זה לא תישמע הטענה כי הפטנט הוא חסר-תוקף, ומתן ההצהרה או הסירוב לתיתה אין בהם כדי לקבוע בשאלת תוקף הפטנט. 187א. בהליכים לפי פרק זה יהיה בית המשפט רשאי לנקוט את אמצעי האכיפה המנויים בסעיף 18ג.

פרק י"ב: שפיטה ועונשין 188. (א) בית המשפט לענין חוק זה, זולת לענין תביעת הפרה, הוא בית המשפט המחוזי בירושלים; אולם שר המשפטים רשאי, בצו, להורות שהסמכות של בית משפט לפי חוק זה תהיה גם בידי בתי משפט מחוזיים אחרים שקבע. (ב) בית המשפט לענין תביעות הפרה הוא בית המשפט המחוזי שיש לו שיפוט בענין לפי כל דין אחר. 189. (א) בהליכים לפי חוק זה רשאי בית המשפט למנות לו יועץ מדעי אשר יסייע לו בגביית הראיות וייעץ לו, אך לא יטול חלק במתן פסק הדין. (ב) שכר היועץ המדעי ייקבע על ידי בית המשפט וישולם מאוצר המדינה. 190. בכל הליך על פי חוק זה רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל הפטנט, להורות על תיקון בפירוט, מן הטעמים האמורים בסעיפים 65 או 69, ויחולו לגביו הוראות הסעיפים 66 ו-67 בשינויים המחוייבים. 191. נתן בית המשפט רשות לרשם לדון בבקשת תיקון לפי סעיף 70 או בבקשת ביטול לפי סעיף 74, רשאי הוא לעכב את הדיון במשפט התלוי ועומד בפניו בענין אותו פטנט, לתקופה ובתנאים שקבע, אך כל בעל דין רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט ולבקש שינוי צו העיכוב או ביטולו. 192. (א) ואלה דינם קנס 5000 לירות: (1) העושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורך פטנטים שעה שאינו עורך פטנטים; (2) המתחזה כעורך פטנטים והוא אינו עורך פטנטים; (3) העושה בתקופה שבה הותלה רשיונו להיות עורך פטנטים פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורך פטנטים. (ב) סעיף קטן (א)(1) לא יחול על עורך דין או על עובד מדינה במילוי תפקידו, כאמור בסעיף 154(ב). 193. (א) מי שפרסם או מסר ידיעות בניגוד להוראה שניתנה על פי סעיפים 94 או 99, או שעבר על הוראות סעיפים 98, 103, 114, 137, 138 או 165, דינו – מאסר שנתיים או קנס 20,000 לירות. (ב) בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט בעבירה על הוראות סעיפים 98, 103, 138 ו-165 שבוצעה בחוץ לארץ. (ג) הוראות סעיף זה באות להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע ממנו.

פרק י"ג: ביצוע ותקנות 194. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובין היתר להסדיר בתקנות – (1) סדרי רישום; (2) סדרי דין בהליכים לפי חוק זה; (3) צורת הבקשה והפירוט ודרכי הדגמת האמצאה בפירוט; (4) האגרות שיש לשלמן בעד בקשות המוגשות ללשכה או בעד פעולות הלשכה, בעד רישום פטנטים וחידושם ובעד ענינים אחרים שייקבעו שיש לשלם בעדם אגרה; (4א) (א) האגרות שיש לשלמן: (1) לפי פרק ג'1; (2) בעד פעולות הלשכה בענינים אחרים שנקבע בתקנות כי יש לשלם בעדן אגרה; (3) בעד פעולות שעל הלשכה לבצע לפי האמנה כהגדרתה בסעיף 48א, ובתנאי שנקבע באמנה האמורה כי אפשר לגבות בעבורן אגרות; אגרות לפי פסקה זו יועברו ללשכה. (ב) נהלים לתשלום האגרות הנדרשות לפי האמנה והמועדים לתשלומן. (5) פרסומם ומכירתם של תקצירי פירוטים ושרטוטים מטעם הרשם, והסדרת פרסומים אחרים המבוצעים על ידי הלשכה; (6) הכנתם, הדפסתם, פרסומם ומכירתם של פירוטי פטנטים על ידי הלשכה; (7) סדרי רישומם של עורכי פטנטים בלשכה; (8) נהלים להגשת בקשה בינלאומית לפי פרק ג'1 והטיפול בה; (9) קביעת מועדים לתשלום אגרות ולעשיית פעולות  הנדרשות לפי חוק זה; (10) כללי אתיקה מקצועית לעורכי פטנטים; (11) סדרי דין בבקשות למתן צו הארכה של פטנט, בהתנגדות למתן צו הארכה ובבקשות לביטול צו הארכה; (12) דרכי מסירת הודעות לרשם על ידי בעל פטנט בסיסי שניתן עליו צו הארכה; (13) האגרות שיש לשלמן בעד פעולות הלשכה בענין צווי הארכה.

פרק י"ד: תחילה והוראות מעבר 195. תחילתו של חוק זה היא ביום ג' בניסן תשכ"ח (1 באפריל 1968) ומאותו יום ואילך לא תחול עוד פקודת הפטנטים והמדגמים על מתן פטנטים, על אמצאות ועל תקפם; ואולם – (1) פטנט שניתן לפני תחילתו של חוק זה, תחול עליו הפקודה האמורה בכל הנוגע לכשירותו ולתקפו; (2) פטנט לפי בקשה שנשלחה לגביה הודעה לפי סעיף 10 לפקודה, יינתן בדרך הקבועה בפקודה ומשניתן תחול עליו פסקה (1); (3) דין פנקס שנוהל לפי הפקודה כדין הפנקס המתנהל לפי חוק זה; (4) מי שנתמנה להיות רשם לפי הפקודה רואים אותו כאילו נתמנה רשם לפי חוק זה. 196. מיום תחילתו של חוק זה לא יעסוק עוד ברישום פטנטים אלא מי שנרשם כעורך פטנטים לפי חוק זה, או עורך דין או עובד מדינה במילוי תפקידו כאמור בסעיף 154(ב); אולם – (1) יחיד שנרשם כסוכן פטנטים לפי פקודת הפטנטים  והמדגמים זכאי להירשם כעורך פטנטים לפי חוק זה; (2) יחיד שהוא שותף בפירמה הרשומה כסוכן פטנטים לפי הפקודה, ויחיד המועסק על ידי פירמה כאמור, זכאים להירשם כעורכי פטנטים לפי חוק זה אם עסקו בהיקף ניכר, להנחת דעתו של הרשם, בעבודה שנתייחדה בחוק זה לעורך פטנטים; ובלבד שביקשו להירשם כאמור בתקופה שבין פרסום חוק זה ברשומות ובין תחילת תקפו, ומשעשו כן לא יהיו חייבים באגרת רישום לפי סעיף 142(5).

התוספת הראשונה (לענין סעיפים 64א, 64ד ו-64יז) חלק א' 1. אוסטרליה 4. יפן 2. ארצות הברית של אמריקה 5. נורבגיה 3. איסלנד 6. שוויץ חלק ב' 1. אוסטריה 9. יון 2. איטליה 10. לוקסמבורג 3. אירלנד 11. ספרד 4. בלגיה 12. פורטוגל 5. בריטניה 13. פינלנד 6. גרמניה 14. צרפת 7. דנמרק 15. שבדיה 8. הולנד

התוספת השניה (סעיף 142)

1. הנדסה 4. ביולוגיה 2. כימיה 5. רוקחות 3. פיסיקה 6. מדעי המחשב

שניאור זלמן שזר לוי אשכול יעקב ש' שפירא נשיא המדינה ראש הממשלה שר המשפטים