מועצה להשכלה גבוהה חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958* 1. בחוק זה, "השכלה גבוהה" – לרבות הוראה, מדע ומחקר. "מכללה אקדמית" – מוסד, שביקש להשתמש בכינוי זה, והוא אחד מאלה: (1) מוסד להשכלה גבוהה, שאינו אוניברסיטה, שהוכר לפי סעיף 9 והוסמך להעניק לבוגריו תואר מוכר באחת או יותר מיחידותיו, או שניתנה לו תעודת היתר לפי סעיף 21א; (2) מקיים לפחות מסלול אחד ללימודים אקדמיים באחריות אוניברסיטה, המורשית, באישור המועצה, להעניק לבוגר המוסד תואר מוכר, ואשר תכנית הלימודים לתואר מתקיימת בו במלואה; מוסד כאמור רשאי לכלול בפעילותו גם מסלולים נוספים ללימודים אקדמיים באחריות אוניברסיטה כאמור, אם תכנית הלימודים המתקיימת במסלולים אלה היא בהיקף של 75% לפחות מתכנית הלימודים לתואר מוכר.
2. מוקמת בזה מועצה להשכלה גבוהה שחבריה יתמנו על ידי נשיא המדינה (להלן – המועצה). 3. המועצה היא המוסד הממלכתי לעניני השכלה גבוהה במדינה, והיא תמלא את התפקידים המוטלים עליה לפי חוק זה. 3א. המועצה תהא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
3ב. המועצה תהא גוף מבוקר, כמשמעותו בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח–1958 [נוסח משולב].
3ג. קבלת עובדי המועצה ומינוים ייעשו בידי המועצה ויהיו כשל עובדי המדינה, בתיאומים שייקבעו בתקנות; תנאי העבודה ושכרם של עובדי המועצה יהיו זהים לאלה של עובדי המדינה.
3ד. המועצה לא תהא רשאית למכור או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותה, למשכנו, להשכירו או להשאילו לתקופה העולה על עשר שנים, אלא באישור שר החינוך והתרבות; שכירות או שאילה לתקופה נוספת שבצירופה לקודמות הן עולות על עשר שנים, טעונות אישור כאמור.
3ה. הכנת התקציב ומסירתו לממשלה לאישור יהיו בדרכים שנקבעו בתקנות.
3ו. לענין סעיפים 3א, 3ג ו-3ד רשאית המועצה לפעול באמצעות ועדה, מבין חבריה או בצירוף אנשים שאינם מבין חבריה.
4. מספר חברי המועצה ייקבע מתקופה לתקופה על ידי הממשלה על-פי המלצת שר החינוך והתרבות, ובלבד שהמספר לא יפחת מתשעה עשר ולא יעלה על עשרים וחמישה, ושר החינוך והתרבות ביניהם.
4א. (א) חברי המועצה יוצעו לנשיא המדינה על ידי הממשלה; לפחות שני שלישים מהם יהיו בעלי מעמד בשדה ההשכלה הגבוהה, שהמליץ עליהם שר החינוך והתרבות לאחר התייעצות עם המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה חבר אחד יהיה יושב ראש התאחדות הסטודנטים בישראל (בסעיף זה – ההתאחדות) וחבר אחד יהיה יושב ראש ארגון סטודנטים ואקדמאים בישראל (בסעיף זה – הארגון). במועצה יינתן ייצוג הולם לכל סוגי המוסדות להשכלה גבוהה, שהוכרו לפי סעיף 9. (ב) חדלה ההתאחדות או חדל הארגון מלהתקיים או שאוחדו לגוף אחד, יהיה אחד מחברי המועצה יושב ראש הגוף הנותר או יושב ראש הגוף המאוחד, לפי הענין, וחבר אחד יהיה נציג נוסף מטעמו.
5. (א) נתפנה מקומו של חבר המועצה תוך תקופת כהונתה של מועצה, מחמת כל סיבה שהיא, יתמנה במקומו לתקופת כהונתה של אותה מועצה חבר אחר בדרך שנקבעה למינוי של החבר שמקומו נתפנה. (ב) נבצר מחבר המועצה לשמש בתפקידו בפועל תקופה קצובה, רשאי שר החינוך והתרבות להציע לנשיא המדינה למנות ממלא מקום לאותו חבר לתקופה כאמור.
6. שר החינוך והתרבות יהיה יושב ראש המועצה והמועצה רשאית לבחור מבין חבריה סגן יושב ראש המועצה. 7. תקופת כהונתה של כל מועצה תהיה חמש שנים מיום מינוי חבריה של אותה מועצה; ואולם המועצה הראשונה תכהן שנתיים בלבד. 8. המועצה תקבע נוהל דיוניה, במידה שלא נקבע בחוק זה או בתקנות. 9. המועצה רשאית להכיר במוסד פלוני כמוסד להשכלה גבוהה על יסוד כללים שנקבעו על ידיה להכרה במוסדות להשכלה גבוהה, או בסוגים מהם, בנוסף לדרישת רמה מדעית נאותה (להלן – מוסד מוכר), ובלבד שכללים אלה לא יגבילו חופש הדעה והמצפון.
10. החלטת המועצה להכיר במוסד לפי סעיף 9 טעונה אישור הממשלה. 11. ביקש מוסד להכיר בו כמוסד להשכלה גבוהה והמועצה סירבה לעשות כן, רשאי שר החינוך והתרבות, או המוסד באמצעות שר החינוך והתרבות, להביא את בקשת ההכרה והחלטת המועצה לפני הממשלה, והיא רשאית להחזירה למועצה לדיון חוזר; החלטת המועצה בדיון החוזר תהא סופית.
12. מוסד שהממשלה סירבה לבקשת הכרה שלו, או שאישרה סירובה של המועצה בדיון חוזר לבקשת הכרה שלו, רשאי כעבור שתי שנים, לחזור ולהביא לפני המועצה בקשת הכרה, זולת אם קבעה הממשלה בהחלטתה תאריך מוקדם יותר לענין זה. 13. מוסד שהוכר מוסד להשכלה גבוהה, יקבל תעודה על כך מאת נשיא המדינה; הודעה על מתן התעודה תפורסם ברשומות . 14. מוסד מוכר הוא תאגיד וכשר לתבוע ולהיתבע, לרכוש ולהחזיק נכסים ולהוציאם מרשותו, להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל משא ומתן משפטי או אחר. 15. מוסד מוכר הוא בן חורין לכלכל עניניו האקדמיים והמינהליים, במסגרת תקציבו, כטוב בעיניו. בסעיף זה, "ענינים אקדמיים ומינהליים" — לרבות קביעת תכנית מחקר והוראה, מינוי רשויות המוסד, מינוי מורים והעלאתם בדרגה, קביעת שיטת הוראה ולימוד, וכל פעולה מדעית, חינוכית או משקית אחרת. 15א. על המבקר של מוסד מוכר יחולו הוראות סעיפים 3, 4, 8 עד 10, 12, 14(ב) ו-(ג) ו-24(ג) לחוק הביקורת הפנימית, תשנ"ב–1992, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
16. המועצה רשאית, לאחר התייעצות עם המוסדות המוכרים הנוגעים בדבר, להציע הצעות בדבר ביסוסם, הרחבתם ושכלולם ובדבר שיתוף הפעולה בינם לבין עצמם; כן רשאית המועצה להציע הצעות בדבר קידום המחקר המדעי ובדבר הקמתם של מוסדות להשכלה גבוהה נוספים. 17. המועצה רשאית להציע הצעות בדבר השתתפות המדינה בתקציבי המוסדות המוכרים. 17א. תקצוב המדינה במוסדות להשכלה גבוהה ובמכללות האקדמיות, שהמדינה משתתפת בתקציביהם, יהיה על פי אמות מידה שוויוניות, שתיקבענה, בין היתר, בהתחשב בסוגי המוסדות ובתכניות הפיתוח, ההוראה והמחקר שאישרה המועצה, ועדה מועדותיה שהוסמכה לכך, או משרד החינוך, התרבות והספורט, הכל לפי הענין.
18. המועצה רשאית לבטל הכרתה במוסד מוכר, על יסוד כללים שנקבעו על ידיה לביטול הכרה במוסד מוכר; ובלבד שכללים אלה לא יגבילו חופש הדעה והמצפון. 19. החלטת המועצה לפי סעיף 18 טעונה אישור הממשלה, אך לא תאשר הממשלה החלטה זו, אלא לאחר שניתנה למוסד שהכרתו בוטלה, הזדמנות סבירה לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו לפני שר החינוך והתרבות או מי שימנה לכך; הממשלה רשאית גם להחזיר את הענין למועצה לדיון חוזר, ואם החליטה כך יחולו הוראות סעיף 11 בשינויים המחוייבים לפי הענין. 20. אישרה הממשלה את ביטול ההכרה של מוסד מוכר, תודיע על כך לנשיא המדינה ולאחר מכן תפרסם הודעה על כך ברשומות. 21. מוסד שבוטלה ההכרה בו רשאי, כעבור שתי שנים, לחזור ולהביא לפני המועצה בקשת הכרה, על יסוד ראיות שיביא כי העילות ששימשו לביטול אינן קיימות עוד, זולת אם קבעה הממשלה באישור הביטול תאריך מוקדם יותר לענין זה. 21א. (א) לא יפתח אדם ולא יקיים מוסד, ולא יפרסם פתיחתו או קיומו, אם המוסד לא הוכר לפי סעיף 9 והוא מעניק, או מבטיח להעניק, תואר אקדמי או נקודות זכות לקראת תואר אקדמי, אלא אם ניתנה למוסד תעודת היתר מאת המועצה (להלן — היתר). (ב) לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם המוסד נפתח או קויים על ידי מוסד להשכלה גבוהה, אם כשלוחה או סניף או בדרך אחרת. (ג) על אף האמור בסעיף זה, מוסד כאמור בפסקה (2) להגדרת "מכללה אקדמית", ייפתח או יתקיים באישור המועצה, על פי כללים שתקבע.
21ב. (א) המועצה, לאחר התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, תקבע כללים למתן היתר למוסדות להשכלה גבוהה או לסוגים מהם; הכללים יפורסמו ברשומות. (ב) המועצה רשאית להתנות מתן היתר בתנאים שהמוסד חייב למלאם בין קודם למתן ההיתר ובין לאחר שניתן לו ההיתר. (ג) כללים ותנאים כאמור לא יגבילו חופש הדעה והמצפון.
21ג. תקפו של היתר הוא לארבע שנים; לא נפתח המוסד תוך ארבע שנים מיום מתן ההיתר, או לא הוכר לפי סעיף 9, הכרה מלאה, חלקית זמנית או מותנית, רשאית המועצה להאריך את תוקף ההיתר לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכל על ארבע שנים.
21ד. (א) החליטה המועצה לתת היתר, תהיה החלטתה טעונה אישור הממשלה, והחלטת הממשלה בדבר ההיתר תהיה סופית. (ב) המועצה תודיע למבקש על החלטה כאמור בסעיף קטן (א) תוך שנה מיום הגשת הבקשה.
21ה. חדל להתקיים או הופר אחד הכללים או התנאים שעל יסודם ניתן ההיתר, רשאית המועצה, לאחר שנתנה למוסד הזדמנות להשמיע דברו, לבטל את ההיתר או להתלותו לתקופה שתקבע המועצה.
21ו. (א) מוסד שהמועצה סירבה לתת לו היתר או להאריך את תקפו של ההיתר, או ביטלה או התלתה אותו, רשאי שר החינוך והתרבות, או המוסד באמצעות שר החינוך והתרבות, לערור לפני הממשלה. (ב) הממשלה רשאית לאשר את החלטת המועצה או להחזיר את הענין למועצה לדיון חוזר; החזירה הממשלה את הענין למועצה, תחזור המועצה ותדון בו מחדש, והחלטתה בדיון החוזר טעונה אישור הממשלה; החלטת הממשלה בדבר תהיה סופית.
21ז. מוסד שנפתח או מתקיים ללא היתר כאמור בסעיף 21א, או ללא רשיון כאמור בסעיף 25ג, רשאי בית המשפט המחוזי, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לצוות על סגירתו במועד ובדרך שבית המשפט יקבע, ובלבד שצו הסגירה לא ייכנס לתקפו לפני תום שלושים יום מתאריך הצו.
21ח. (א) לא ישתמש מוסד חינוך באחד הכינויים האלה – אוניברסיטה, טכניון, מכון טכנולוגי, פקולטה, אקדמיה, בית ספר גבוה, מכללה אקדמית, השכלה גבוהה או חינוך גבוה – בין בנפרד ובין בסמיכות, ובין בצירופו, כשם או כתואר, לכינוי אחר, בין בעברית ובין בלועזית, אלא אם המוסד הוכר לפי סעיף 9, או שהכינוי ניתן לו בחוק או שקיבל עליו אישור מאת המועצה להשכלה גבוהה. (ב) לא ישתמש מוסד חינוך בכינוי שיש בו כדי להצביע על היתר, הכרה או רשיון לפי חוק זה, אלא אם קיבל היתר, הוכר, או קיבל רשיון, לפי הענין. (ג) המועצה רשאית לאחר התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לקבוע כללים לאישור כינויים. (ד) על אף הוראות סעיף זה, מוסד בעל רשיון, כאמור בסעיף 25ג, רשאי להשתמש באחד מן הכינויים המנויים בסעיף קטן (א), ובלבד שיקדים לו את הכינוי שלוחה או סניף.
22. המועצה רשאית להכיר בתואר אקדמי פלוני תואר מוכר, על יסוד כללים שנקבעו על ידיה להכרה בתארים אקדמיים (להלן – תואר מוכר). 23. (א) המועצה רשאית להסמיך מוסד מוכר להעניק תואר מוכר לפלוני או להעניק תארים מוכרים בדרך כלל, על יסוד כללים שנקבעו על ידיה להסמכת מוסדות מוכרים לענין סעיף זה, ורשאית היא לקבוע כללים בדבר בחינות ממלכתיות שייערכו כתנאי להענקת תואר מוכר פלוני על ידי מוסד מוכר פלוני. (ב) בבואה להסמיך מוסד מוכר להעניק תואר מוכר, כאמור בסעיף קטן (א), לא תפלה המועצה בין מוסדות מוכרים מפאת סוגם. בסעיף זה, "תואר מוכר" – לרבות צירופי התואר והקיצורים הנוהגים בו.
24. המועצה רשאית, בעצמה או על ידי מי שתמנה לכך, לפקח על הענקת תארים מוכרים, והיא רשאית לקבוע כללים לפיקוח לפי סעיף זה. 25. תואר שהוכר לפי חוק זה יוכר לענין כל דין אחר. 25א. תארים מוכרים זהים המוענקים על ידי מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה מסוגים שונים – דינם אחד, לרבות לענין קבלה לעבודה, דירוג העובד ודרגתו ושכר ותנאי עבודה.
25ב. (א) במערך הסיוע שמקיימת המדינה לתלמידים במוסדות מוכרים, במסגרת חוק התקציב, ייקבעו אמות מידה, בין היתר, להעדפתם של תלמידים שהם תושבי קבע באזורי עדיפות לאומית שקבעה הממשלה, ושל תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה או במכללות אקדמיות, המצויים באזורים אלה. (ב) בסעיף זה, "תלמידים במוסדות מוכרים" – לרבות תלמידים הלומדים לקראת קבלת תואר שהוכר כאמור בסעיף 28א.
25ג. לא יפתח אדם ולא יקיים מוסד המעניק או המבטיח להעניק תואר אקדמי פלוני (להלן — תואר) או המקיים לימודים המקנים בסיומם תואר או נקודות זכות לקראת תואר, ולא יפרסם דבר פתיחתו או קיומו של מוסד כאמור, אם המוסד לא הוכר לפי סעיף 9 או שלא ניתנה לו תעודת היתר לפי סעיף 21א, אלא אם כן ניתן למוסד רשיון מאת המועצה (להלן — רשיון).
25ד. (א) המועצה תיתן רשיון כאמור בסעיף 25ג למוסד (להלן — מוסד בישראל) שהוא שלוחה או סניף של מוסד להשכלה גבוהה, הפועל בארץ אחרת (להלן — מוסד-האם). (ב) שלוחה או סניף של מוסד-אם הוא מוסד שנתקיימו בו, להנחת דעתה של המועצה, כל אלה: (1) המוסד בישראל נסמך על מוסדותיו האקדמיים של מוסד-האם ואינו מקיים ועדת מינויים משלו או מוסדות אקדמיים הקובעים מדיניות ותכנית לימודים; (2) מוסד-האם מוכר כמוסד להשכלה גבוהה על פי הדין החל בארץ שבה הוא פועל (להלן — ארץ-האם), ומוסמך על פי הדין האמור להעניק תארים אקדמיים ובכללם את התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל; (3) המועצה הכירה בהליך מסוים של הסמכה להעניק תארים אקדמיים, המתקיים בארץ-האם ובגוף המסמיך את מוסד-האם; (4) הלימודים המתקיימים על ידי המוסד בישראל מוכרים על ידי מוסד-האם, בהתאם לדין החל בארץ-האם, ומצויים תחת פיקוחו של מוסד-האם; (5) כל הלימודים המתקיימים על ידי המוסד בישראל זהים, או שונים רק במקצת, מן הלימודים המתקיימים באותו תחום במוסד-האם בארץ-האם; (6) המוסד בישראל מקיים את לימודיו, על ידי מרצים שהם — (א) כולם בעלי מינוי אקדמי במוסד-האם; (ב) לפחות 20% מהם, משרתם העיקרית היא במוסד האמור, או שהם מרצים בו באופן קבוע במשך תקופה שלא תפחת מארבע שנים; (7) תכנית הלימודים במוסד בישראל, בהיקף של 30% לפחות, מתקיימת על ידי מרצים שמשרתם העיקרית במוסד-האם; (8) (א) אם התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל זהה, או שווה-ערך, לתואר אקדמי ראשון מוכר הנהוג בישראל במוסדות מוכרים להשכלה גבוהה (להלן – תואר ראשון), לא יפחתו היקף הלימודים לתואר ומשך הלימודים, או יפחתו רק במקצת, מהיקף הלימודים ומשך הלימודים לתואר האקדמי הראשון המוכר האמור הנהוגים בישראל, ובלבד שלא יפחתו משישה סימסטרים אקדמיים מלאים הנהוגים בישראל; (ב) אם התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל זהה או שווה-ערך לתואר אקדמי שני מוכר הנהוג בישראל במוסדות מוכרים להשכלה גבוהה (להלן — תואר שני), לא יפחת היקף הלימודים לתואר, או יפחת רק במקצת, מהיקף הלימודים לתואר האקדמי השני המוכר הנהוג בישראל; (ג) לענין פסקה זו, "היקף הלימודים" ו"משך הלימודים" — בין אם הלימודים האקדמיים נערכים כולם במוסד בישראל או במוסד בישראל ובמוסד-האם במצטבר; (ד) על אף האמור בפסקה זו לענין היקף הלימודים ומשך הלימודים, רשאית המועצה, במליאתה, ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לקבוע כללים והוראות לגבי הכרה בלימודים על-תיכוניים קודמים; (9) (א) אם התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל הוא תואר ראשון, לא יקבל המוסד בישראל תלמידים ללימודים אלא על יסוד תעודת בגרות ישראלית או תעודה שוות-ערך, ואולם רשאי המוסד בישראל, בהתאם לכללי המועצה הקבועים לגבי מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, לפטור תלמידים מדרישה זו; (ב) אם התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל הוא תואר שני, לא יקבל המוסד בישראל תלמידים ללימודים אלא על יסוד תואר אקדמי ראשון; (10) התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל מוכר על פי הדין החל בארץ-האם וזהה, לכל דבר וענין, לתואר המוענק על ידי מוסד-האם לבוגריו באותה תכנית לימודים בארץ-האם; (11) המוסד בישראל אינו מקיים תכנית לימודים לתואר שלישי ואינו מעניק או מבטיח כי יוענק תואר שלישי, אלא אם כן הוכר לענין זה כמוסד להשכלה גבוהה לפי סעיף 9; (12) מוסד-האם מתחייב לראות בבוגרי המוסד בישראל כשירים ללימודים מתקדמים על פי אותם תנאים החלים על בוגרי מוסד-האם, ולקבל את תלמידי המוסד בישראל, אם זה פסק מלפעול, להמשך לימודי התואר שלקראתו למדו בישראל; (13) המוסד בישראל מקיים את הלימודים במקום הולם בעל תנאים מתאימים, לרבות אמצעים הנדרשים להבטחת רמת לימודים נאותה.
25ה. (א) מוסד בישראל שהוא שלוחה או סניף של מוסד-אם לא יפעל בשיתוף עם מוסד מוכר להשכלה גבוהה או מוסד שקיבל היתר לפי חוק זה, אלא אם כן אישרה זאת המועצה, ובתנאים שאישרה. (ב) המועצה רשאית לאשר, בתנאים שתקבע, למוסד בישראל שהוא שלוחה או סניף של מוסד-אם, להשתמש במבנים או באמצעי הוראה אחרים של מוסד מוכר להשכלה גבוהה או של מוסד שקיבל היתר לפי חוק זה.
25ו. המדינה לא תשתתף בתקציבו של מוסד בישראל שהוא שלוחה או סניף של מוסד-אם אלא מנימוקים מיוחדים, באישור הממשלה, על פי הצעת המועצה.
25ז. המוסד בישראל יציג בפני המועצה, בכל עת לפי דרישתה, פרטים בדבר מבנהו ופעילותו, וכל מידע אחר שתדרוש ממנו המועצה; המועצה, או מי מטעמה, רשאים לבקר במוסד בישראל לשם בדיקת התקיימותם של התנאים לרשיון.
25ח. (א) המועצה רשאית להתנות מתן רשיון כאמור בסעיף 25ג בתנאים, לשם קיום הוראות סעיף 25ד, בין שהמוסד בישראל חייב למלאם קודם למתן הרשיון ובין לאחר שניתן לו. (ב) אין בהוראות סעיף 25ד כדי למנוע ממוסד בישראל לקיים הוראה ובחינות בשפה העברית או בשפה הערבית, אלא אם כן סברה המועצה כי קיום הוראה ובחינות כאמור עלול לפגוע באפשרות של מוסד-האם לקיים פיקוח על המוסד בישראל לשם קיום הוראות הסעיף האמור.
25ט. המועצה רשאית ליתן רשיון זמני למוסד בישראל, לתקופה שתקבע ושלא תעלה על ארבע שנים, אף אם אינו מקיים תנאי מן התנאים המפורטים בסעיף 25ד, ורשאית היא להתנותו בתנאים כאמור בסעיף 25ח.
25י. מוסד בעל רשיון יציין, בכל פרסומיו לציבור, כי התואר שיוענק ללומדים בתום לימודיהם, הנו תואר אקדמי של מוסד-האם בחוץ-לארץ ואינו תואר אקדמי ישראלי ויציין את זהות ארץ-האם; אופן הציון כי למוסד רשיון מאת המועצה ייקבע בכללים על ידי המועצה, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
25יא. לא קוים או פסק מלהתקיים תנאי מתנאי סעיף 25ד או תנאי מן התנאים למתן הרשיון לפי סעיפים 25ח או 25ט, או שהפר המוסד את הוראות סעיפים 25ה, 25ז או 25י, רשאית המועצה לבטל את הרשיון או להתלותו לתקופה שתקבע; המועצה לא תחליט על ביטול הרשיון או על התלייתו אלא לאחר שנתנה למוסד הזדמנות להשמיע דברו וקבעה תקופה סבירה לתקן את הטעון תיקון לשם הבטחת קיום התנאים או ההוראות כאמור.
25יב. המועצה תודיע למבקש רשיון על החלטתה בבקשתו, תוך שנה מיום הגשת הבקשה.
25יג. מוסד בישראל שסורבה בקשתו לרשיון או שבוטל הרשיון שניתן לו, רשאי, כעבור שנה, לחזור ולהביא לפני המועצה בקשה למתן רשיון, על יסוד ראיות שיביא כי העילות ששימשו לסירוב או לביטול אינן קיימות עוד.
25יד. הודעה על מתן רשיון, התלייתו או ביטולו תפורסם ברשומות, ויצוין בה מועד מתן הרשיון, התלייתו או ביטולו, לפי הענין.
25טו. המועצה רשאית לקבוע, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, כללים לביצוע סמכויותיה לפי סעיפים 25ד עד 25יג.
25טז . תואר המוענק לבוגרי מוסד בעל רשיון כאמור בסעיף 25ג דינו, לכל דבר וענין למעט לענין קבלה לעבודה, לענין דירוג העובד ודרגתו ולענין שכר ותנאי עבודה, כדין התואר הזהה המוענק על ידי מוסד-האם בארץ-האם, ואין בהענקת הרשיון למוסד בישראל משום הכרה של המועצה במוסד בישראל כמוסד מוכר להשכלה גבוהה או משום הסמכתו של המוסד בישראל להעניק תארים מוכרים כמשמעותם בחוק זה.
26. העושה אחד מאלה, דינו — מאסר שנה אחת: (1) מוסר ידיעות למועצה או בשבילה בענין הנתון לסמכותה, והוא יודע שהן כוזבות; (2) מעניק תואר מוכר או מסייע להענקתו ואין הוא מוסמך לכך לפי חוק זה; (3) מתחזה כבעל תואר מוכר שהוענק לו לפי חוק זה, כשלא הוענק לו תואר כאמור; (4) המפר הוראה מהוראות סעיף 21א, או תקנה לפיו; (5) המפר הוראה מההוראות האמורות בסעיף 21ח; (6) המפר הוראה מהוראות סעיף 25ג; (7) המפר הוראה מהוראות סעיף 25י.
26א. מבלי לגרוע מן האמור בסעיף 26, יראו עבירה לפי פסקאות (2) ו-(4) עד (7) לסעיף האמור גם כעבירה לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, ולממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן לפי החוק האמור יהיו נתונות, לענין עבירות אלה, כל הסמכויות שיש לו לפי פרקים ה' ו-ו' לאותו חוק.
27. (א) הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה, אולם סעיפים 14, 15, 17 ו-17א לא יחולו על מוסד להכשרת עובדי חינוך שהיא מקיימת. (ב) שר החינוך והתרבות רשאי, על פי הצעת המועצה או מיזמתו ובהסכמת המועצה, ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, להתקין תקנות בדבר חופש פעולה של מוסד כאמור בסעיף קטן (א), בענינים המנויים בסעיף 15, כולם או מקצתם.
28. פקודת החינוך, לא תחול על מוסד שהוכר, על מוסד שניתן לו היתר ועל מוסד שניתן לו רשיון לפי חוק זה.
28א. המועצה רשאית להכיר בתואר של מוסד להשכלה גבוהה שהוכר או שניתן לו היתר על ידי המועצה להשכלה גבוהה שהוקמה על ידי מפקד, כמשמעותו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ז–1967, על יסוד כללים שתקבע לענין זה. דינו של תואר מוכר כאמור המוענק לפלוני או דרך כלל, כדין אותו תואר מוכר שהוענק על ידי מוסד שהוסמך להעניק תארים מוכרים כאמור בסעיפים 22 ו-23.
29. שר החינוך והתרבות ממונה על ביצוע חוק זה והוא יביא לפני הממשלה החלטות המועצה הטעונות אישור והצעותיה, ולפני הנשיא — כל ענין שיש להביא לפניו לפי חוק זה. 30. שר החינוך והתרבות רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, להתקין תקנות לביצוע חוק זה, ובין השאר בדבר מועדים לטיפול, תוך זמן סביר, בבקשות למתן רשיון למוסדות ובבקשות הכרה של מוסדות — משעת הגשתן עד ההחלטה בהן, במועצה ובממשלה.
דוד בן-גוריון ראש הממשלה יצחק בן-צבי זלמן ארן נשיא המדינה שר החינוך והתרבות