דר' ניר ספיר – החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית
שם המחקר: המעבדה לחקר תעופת בעלי חיים
"הצורה בה ציפורים נודדות למרחקים של אלפי קילומטרים מהווה סוגייה מרתקת בה אנו עוסקים במעבדה לחקר תעופת בעלי חיים בחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית. אנו מבצעים מחקרים מחקר בסיסיים ויישומיים העושים שימוש במכ"מים, משדרי רדיו וGPS, ומודלים סביבתיים בכדי לעקוב אחרי בעלי חיים נודדים ולמדוד את ההשפעה של משתנים סביבתיים שמשפיעים על התנהגותם, האקולוגיה והאבולוציה שלהם בסקאלות מרחביות שונות ולאורך תקופות זמן מגוונות." 

פרופ' יוסף חיות – החוג לתולדות ישראל 
שם המחקר: פרוייקט מפעל האילנות
"ה״אילן״ הינו הביטוי החזותי של האלוהות, של מבנה היקום, ושל שלבי הבריאה על פי הגות קבלית. לרוב, צורת האילן גיאומטרית, ולפעמים אנתרופומורפית (בצורת אדם). האילנות מצוירים במגילות, בספרים, על נייר או קלף, ובדרכים נוספות, כשבאילנות רבים משולבים טקסטים קבליים בתוך הציורים ולידם. שימושי האילנות רבים. הם משמשים ככלים ללימוד הקבלה בצורה תמציתית ואנתולוגית; כ'מנדלות' למדיטציה קבלית, ועוד. בתור תרשימים, אילנות מאפשרים למקובלים לארגן, להציג, וליצור ידע קבלי.  היכולת להציג שכבות של ידע בצורה מרחבית (לא ליניארית) ובכך להצביע על שדות של משמעות מורכבים אף מסודרים, מאפיין את התרשים בכלל ואת התרשים הקבלי בפרט. תרשים גיאומטרי מהווה עדות לסדר הטמון בבריאה לכל מערכותיה. לעתים קרובות תרשים אף מאפשר למשתמש בו ליצור ידע חדש: הארגון א-ליניארי והצורך ״לחשוב עם״ תרשים תורמים לפוטנציאל היצירתי של ״מכונה״ וויזואלית זאת. הקבלה המאוחרת, בעיקר החל במאה השש-עשרה, פיתחה דגמים מורכבים יותר של העולמות העליונים. האילן הפשוט והמוכר, בן עשר הספירות, כבר לא הספיק להציג את התפיסה החדשה. על מנת להציג אותה, מקובלים הרבו לשרטט תרשימים מפורטים וארוכים בגווילים (קלפים) שהגיעו לשלשה מטרים או יותר. בכל מקום בו חיו יהודים, ובכל זמן, מאז ימי הביניים צויירו אילנות קבליים. האילנות הקבליים שיקפו בכל מקום את התרבות בזמן ובמקום בו הם נוצרו, ודרכם ניתן ללמוד על התפיסות ההגותיות, הקבליות, האומנותיות, והמדעיות של יוצרם. מפעל האילנות בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה בראשות פרופ׳ יוסי חיות מרכז את האיסוף והמחקר של דיאגרמות קבליות מאז ראשית הקבלה ועד ימינו."

ייעוץ ממ"ג – ברושור